הליגה הספרדית איבדה ערך משמעותי עם עזיבתו של לאו מסי, אבל חוץ מעזיבת הפרעוש לא חסרו עניין והפתעות בסגירת חלון ההעברות, כאשר בארסה שוב נתנה ליריבה לאליפות, אתלטיקו, שחקן חשוב כמו אנטואן גריזמן כדי לא לשלם לו משכורת מנופחת, המשך ישיר לכישלון בשנתיים האחרונות.
היכן שלא היו הפתעות זה בגזרה של קיליאן אמבפה. הכוכב הצרפתי עשה כמעט הכל כדי להשתחרר מ"כלוב הזהב" של פ.ס.ז' כדי לחנוך את הסנטאיגו ברנבאו החדש, אפילו שלל הצעות מדהימות של חידוש החוזה בפריז. המטרה של המועדון/מדינה שבהם הכסף הוא לא פקטור, היא שאמבפה ישחק השנה עם לאו מסי וניימאר כדי שיוכלו סוף־סוף לזכות בצ'מפיונס, ותוך כדי ימשיכו בניסיונות חדשים לשכנע אותו להמשיך אפילו עם משכורת גדולה יותר מזו של הארגנטינאי.
בדיוק בשביל למנוע את זה פלורנטינו פרס, נכנס להרפתקה כלכלית לא מתאימה לשמו כאיש עסקים מצליח והציע 200 מיליון יורו לצרפתים כדי להביא שחקן שבעוד שנה יכול להגיע בחינם. בתקשורת במדריד האופטימיות היתה מופרזת. מה שעבד עם יובנטוס וזינדין זידאן, או עם אינטר ורונאלדו הברזילאי, לא עבד מול מועדון ששייך לקטאר, שלא היתה מוכנה לספוג "השפלה" .
האמיר של קטאר אפילו לא ענה להצעות של ריאל, ומכיוון שהליגה הצרפתית ואופ"א מאפשרות לפ.ס.ז' לעבור על כללי הפייר פליי, פרס יצטרך לחכות עוד שנה.
לאפורטה התעורר מאוחר
לריאל קבוצה פחות טובה מבעונה שעברה, והאוהדים מאוכזבים מאוד שחלום אמבפה עדיין לא התגשם, אבל הם יכולים להתנחם אם מסתכלים על מה שקורה בברצלונה. המשבר הכלכלי החמור מביא את הנהלת הקטלאנים לקבל החלטות שמבחינה מקצועית הן הזויות. הנשיא לאפורטה לא נלחם עד הדקה האחרונה כדי להשאיר את מסי, וחיכה עד הדקה האחרונה כדי להשאיל את גריזמן לאתלטיקו תמורת 10 מיליון יורו עכשיו וכנראה עוד 40 בסוף העונה.
מדובר בעסקה שכולם שמחים בה. דייגו סימאונה מצרף את השחקן שכל כך רצה, וגריזמן שמח עד השמיים כי הוא חוזר למועדון שבו הפך לכוכב ולזרועות מאמן שמבין אותו הכי טוב. בשנתיים האחרונות גריזמן הבקיע 35 שערים ב־102 משחקים והשיג רק תואר אחד, אבל אף פעם לא הוכיח שהוא שווה את 120 מיליון היורו שהנשיא היוצא של בארסה, ג'וזפ ברתומאו, שילם עבורו. הצל הענק של מסי היה גדול עבורו, ובשלושת המשחקים העונה בלעדיו גריזמן היה צל של עצמו.
כמו כן, בארסה גם שמחה כי גריזמן לא התחבר לאוהדים, ובעיקר כי היא חוסכת 35 מיליון יורו ברוטו שנתי של משכורתו. בלי מסי וגריזמן הקבוצה מאבדת כוח התקפי עצום (60 שערים ביחד בשנה שעברה), אבל חוסכת 150 מיליון יורו במשכורות. הקינוח בחלון ההעברות הכי עצוב של בארסה בשנים האחרונות הוא לוק דה יונג. חוץ מרונאלד קומאן שביקש את בן ארצו, אף אחד לא מבין איך בארסה מביאה חלוץ שאף אחד לא רצה בסביליה.
לנוכח המצב העגום של קופת בארסה, העדיפות היא לשרוד כלכלית. אבל השאלה כעת היא למה לאפורטה לא עשה את כל המהלכים הללו לפני חודש, ואולי היה מצליח להשאיר את מסי. קיץ 2021 חותם את התקופה הקשה שבה נמצאת ברצלונה, כשרק צעירים כמו אנסו פאטי נותנים תקווה. אתמול הילד ירש באומץ את החולצה מספר 10 של מסי.