"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרישת ליברמן: יותר כסף לטילים, פחות לחיל האוויר

מחלוקת על יעדי תקציב הביטחון: שר האוצר מנסה לחדש את יוזמת מערך הטילים • גנץ וכוכבי מעדיפים לנתב את הכסף לאיומים מטהרן ולגבול הצפון

,עודכן
0השמעה
מטוס 35-F של חיל האוויר, צילום: דובר צה"ל

הקרב על תקציב הביטחון:רגע לפני אישורתקציב המדינה, ובתוכו תקציב הביטחון, מעוניינים שרי הביטחון והאוצר, בני גנץ ואביגדור ליברמן, להגדיל את תקציב הביטחון נוכח האתגרים הביטחוניים שגדלו, אך המחלוקת נוגעת לסכומים, ובאופן חריג למדי, גם לייעודו.

שר האוצר ליברמן, שכידוע כיהן בעבר כשר ביטחון, מעוניין כי מערכת הביטחון תשקיע משאבים גדולים יותר ביבשה, ובפרט בטילי קרקע-קרקע ארוכים ומדויקים, וסבור כי מערכת הביטחון משקיעה משאבים רבים, אולי רבים מדי, בחיל האוויר, על חשבון היבשה. במשרד הביטחון, מנגד, סבורים כי אין זה מתפקידו של שר האוצר לנהל את תוכנית ההצטיידות של משרד הביטחון.

תיעוד ראשון מסוגו: F-35 משגר טיל בעל יכולת גרעינית (צילום ארכיון)

נזכיר כי בעת שכיהן כשר ביטחון, ניסה ליברמן לקדם את הרעיון של הקמת "חיל טילים ליבשה", קרי: מערך טילי קרקע-קרקע מדויקים לטווח של 300 ק"מ, שיהיה חלק מזרוע היבשה של צה"ל. בינואר 2018, בעת שכיהן כשר ביטחון, אישר את התוכנית והקצה כחצי מיליארד דולר מתקציב הביטחון לטובת הפרויקט, ועל פי תוכניתו, בתחילה אמור היה הצבא להצטייד בטילי קרקע-קרקע מדויקים לטווח של כ-150 ק"מ, ובהמשך לצייד גם את ספינות חיל הים בטילים מדויקים וארוכי טווח.

גם אז נתקל ליברמן בהתנגדות מצד בכירים במערכת הביטחון, שסברו שהקמת חיל טילים יקרה מדי, ושמטוסי חיל האוויר מסוגלים לספק את המענה בעלות נמוכה יותר ולתקוף בלבנון בצורה לא פחות אפקטיבית.

במערכת הביטחון לא מעוניינים כעת בפרסומים בנושא תקציב הביטחון, מתוך כוונה שלא לערב לחץ חיצוני במהלך הדיונים, להימנע מהכפשות ו"לסגור את התקציב בשקט".עם זאת, כאמור, דרישתו הפתיעה את מערכת הביטחון.

ליברמן,אורן בן חקון

במערכת היו מעוניינים דווקא להפנות את תקציב הביטחון לצרכים הנתפסים בעיני שר הביטחון והרמטכ"ל כדחופים וחשובים יותר. כך, למשל, מעוניינים במערכת הביטחון בכ-3 מיליארד שקלים לטובת מה שמוגדר כ"היערכות למעגל שלישי", ובתרגום חופשי, חידוש היכולות ההתקפיות של צה"ל באיראן, כסף שהובטח בעבר.

בסדר עדיפות גבוה של מערכת הביטחון נמצאים גם כ-500 מיליון שקלים למיגון הצפון בהתאם להחלטת הממשלה, וכן נדרשים כ-3 מיליארד שקלים לטובת הקמת מכשול חדש בגבול הצפון והחלפתה של הגדר המיושנת בין ישראל ללבנון, שנבנתה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.על פי מערכת הביטחון, הנושאים הללו צריכים להיות מתוקצבים בתקציב חיצוני לתקציב הביטחון.

מערכת הביטחון דורשת עוד כמיליארד שקלים לטובתרפורמת "נפש אחת" באגף השיקום, ואין להתעלם מהעובדה שהרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי מחכה כבר יותר משנתיים לתקצוב התוכנית הרב-שנתית שתכנן, תוכנית "תנופה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר