ערב פינויו הצפוי של המאחז אביתר, הפגינו אתמול כ-400 פלשתינים בסמוך לו, השליכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון, הבעירו צמיגים וירו זיקוקים לאוויר. מהצד השני, המתיישבים, שאמורים לפנות את בתיהם (אליהם נכנסו לפני פחות מחודשיים, ל.ש) עד היום בשעה 16:00, המשיכו גם הם לבנות במקום עד הרגע האחרון. למרות המאמצים הגדולים למציאת פשרה לפינויו של המאחז, במערכת הביטחון מעריכים כי גם לאחר שלא יישאר מתיישב אחד בשטח, המאחז וסביבתו יוסיפו להוות מוקד חיכוך אלים שימשוך אליו הפגנות פלשתינים מחד, וניסיונות של יהודים לשוב למקום מאידך.
במערכת הביטחון ובסביבתו של שר הביטחון לא אהבו את הפשרה שהושגה עם המתיישבים. על-פי המתווה שאושר לבסוף על-ידי ראש הממשלה בנט, המתיישבים אמנם יפנו את בתיהם עד היום בשעות אחר הצהריים, אך באופן תקדימי הבתים שנבנו במקום באופן לא חוקי יישארו על כנם תחת שמירה צבאית של כוח שיוצב במקום, והמדינה תבחן שוב את מעמד הקרקע במקום. המתיישבים אמנם לא קיבלו התחייבות בנוגע ללוחות הזמנים לבחינת הקרקע, אך ניסיון העבר מלמד שבחינה כזו יכולה לקחת בין חודשיים לשנתיים. לא יהיה זה מופרך להניח שמערכת הביטחון, שלא הייתה בסוד העניינים של ההסדר המתגבש, לא תמהר לזרז את התהליכים הביורוקרטיים בנושא.
שר הביטחון גנץ, שסבר מלכתחילה שיש לפנות בנחישות את המאחז שהוקם באופן בלתי חוקי כדי שלא לעודד הקמת מאחזים נוספים בשיטה זו, נותר לבדו במערכה לאחר שראש הממשלה ושרים נוספים עסקו במשא ומתן עם אנשי המאחז במטרה להגיע לפשרה. אך גנץ בכל זאת רשם לעצמו הישג קטן, כשמנע את הסעיף בפשרה שלפיו תכננה המדינה לאשר הקמת ישיבת הסדר במקום, עוד טרם הסדרת מעמד הקרקע.
התנגדותה העיקרית של מערכת הביטחון לפשרה שהושגה עם המתיישבים נובעת מהחשש שהמקרה באביתר עלול לשמש תקדים למקרים בעתיד ולהכשרתם של מאחזים בלתי חוקיים נוספים. יחד עם זאת, למרות חוסר שביעות הרצון המובנה מהתהליך ומהפשרה שהושגה, בסופו של דבר גם שר הביטחון גנץ הבין שבסיטואציה הפוליטית השברירית הפשרה היא הרע במיעוטו, ומאפשרת את שימור הקואליציה השברירית גם כך. לו מערכת הביטחון היתה שולחת מאות חיילים לפינוי המאחז, גנץ היה שוב מואשם על ידי חבריו כמי שמהווה איום על שלמות הקואליציה, וסביר להניח שיו"ר האופוזיציה נתניהו היה עושה מכך מטעמים. מצד שני, גנץ גם לא יכול היה להסכים לסיטואציה שבו המתיישבים יישארו במקום, ולפיכך הפשרה היא, כאמור, גלולה מרה אך נסבלת.
הלקח של מערכת הביטחון מהאירוע הוא הצורך לפנות כל מאחז מייד כשהוא עולה על הקרקע, והכוונה היא לנסות למצוא דרך שבה מקרה אביתר לא ישמש תקדים לעליית מאחזים נוספים על הקרקע. כבר בימים הקרובים מתכננים בצבא ובמנהל האזרחי לגבש תכנית פעולה למניעת הקמת המאחז הבלתי חוקי הבא, או לכל הפחות לפנות אותו בשלבים מוקדמים מאוד כדי שלא להגיע לסיטואציה דומה.
שקט מתעתע בדרום
לאחר שבוע שקט ברצועת עזה, במהלך הלילה האחרון תקפו מטוסי קרב של צה"ל אתר ייצור אמצעי לחימה של חמאס, בתגובה להפרחת בלוני התבערה לשטח ישראל. בהודעת דובר צה"ל נמסר כי "צה"ל יגיב בתקיפות כנגד ניסיונות טרור מרצועת עזה". הרטוריקה, כבדרך כלל, חריפה הרבה יותר מהתקיפות בפועל.
התקיפה המינורת יחסית בלילה האחרון מעמידה בסימן שאלה מסוים את המשוואה החדשה שניסתה ישראל לייצר לפני כשבועיים ברצועת עזה, אז בתגובה להפרחת בלוני תבערה שידר צה"ל עוצמה מסוימת כשתקף באמצעות מטוסי קרב כמה מטרות משמעותיות יותר של חמאס, וביצע נוהל "הקש בגג" על בניין בן 6 קומות בעזה.
מצד אחד, אף אחד לא מעוניין להידרדר למערכה בעקבות הפרחת בלונים ועצם העובדה שישראל תוקפת בעזה בתגובה להפרחת בלוני תבערה אינה מובנת מאליה, אך מצד שני, סביר להניח שהתקיפה הלילה לא תרתיע את ארגוני הטרור ברצועה מהמשך הפרחת הבלונים, ומדיניות טפטופי הבלונים מהרצועה תימשך חרף האיום הישראלי לאחר מבצע "שומר החומות", לפיו מה שהיה הוא לא שיהיה.
ברקע הדברים, השבוע חודש בקהיר המשא ומתן העקיף בין ישראל וחמאס בנוגע להבנות לאחר מבצע "שומר החומות". משלחת ישראלית ומשלחת מטעם חמאס שהו בו זמנית בקהיר, אך לא נפגשו זו עם זו, והמשא ומתן התבצע בתיווכו של שר המודיעין המצרי, הגנרל עבאס כמאל.
גורמים ישראלים המעורים בפרטי המשא ומתן ציינו כי חרף הציפיות, בעיקר של המצרים, לא נרשמה התקדמות מיוחדת במגעים בין הצדדים, כאשר חמאס שב ודרש חזרה לתהליך ההסדרה מול ישראל, כמו גם הקלות הומניטאריות נוספות, ואילו ישראל מצידה שבה וחזרה על דרישתה לפתרון סוגיית השבויים והנעדרים הישראלים ברצועה. בישראל סבורים כי בחמאס עדיין לא השלימו עם הדרישה הישראלית לפיתרון סוגיית השבויים והנעדרים כחלק בלתי נפרד מתהליך ההסדרה.
מאז מבצע "שומר החומות" ישראל אמנם שומרת על מדיניות הומניטרית בסיסית יחסית ברצועה מתוך דרישה עיקשת לפתור את סוגית השבויים והנעדרים, אך בימים האחרונים דווח כי חמאס מצא פיתרון עוקף לקשיחות הישראלית, בדמות הכנסת סחורות לרצועה דרך מצרים, דרך מעבר סלאח א-דין הסמוך לרפיח. ישראל מודעת לכך היטב אך מעלימה מכך עין, ייתכן שמתוך הבנה שמצוקה הומניטראית גדלה ברצועה עלולה להוות טריגר לעימות נוסף.
סוגיה נוספת על הפרק היא הכסף הקטארי, שאמור כבר היה להיכנס לרצועה, אך ישראל מונעת את המשך העברתו לעזה במזוודות, ומתנה את העברתו במעורבות של הרשות הפלשתינית או האו"ם. כך או אחרת, בהיעדר מנגנון להעברת הכסף וללא התקדמות בסוגיות ההומניטאריות, השקט בשבוע האחרון אינו סימן מעיד לבאות, ובמערכת הביטחון יוצאים מנקודת הנחה שהסלמה בעזה היא רק עניין של זמן.
קצין וג'נטלמן
מותו של מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף משנה שרון אסמן הכה את צמרת הצבא בהלם. אסמן, קצין צעיר ובריא, הגשים את חלומו רק ביום שני האחרון עם מינויו למפקד החטיבה שבה החל את שירותו הצבאי. הוא היה אדם צנוע, טוב לב, יש שיגידו מעט נחבא אל הכלים, אך פקודיו ומפקדיו מתארים אותו כמפקד משכמו ומעלה.
אסמן לא הרבה להתראיין, אם כי עולם התקשורת לא היה זר לו לאחר שבמשך תקופה קצרה שימש דובר פיקוד המרכז, אז גם הכיר את רעייתו, שרון שלמון, שהייתה אף היא קצינה בדובר צה"ל וכיום משמשת בתפקיד בכיר בתקשורת.
בתום התקופה הקצרה בעולם הדוברות הצבאית, שב אסמן למסלול השירות הקרבי ובמבצע "צוק איתן" פיקד על גדוד 931 של חטיבת הנח"ל, והוביל את יחידתו לקבלת צל"ש. אסמן הוכיח מנהיגות במבצע, ועוד באותו היום שבו נפצע באורח קל, שב לפקד על חייליו. מינויו למפקד חטיבת הנח"ל, חטיבת חי"ר סדירה, היא הבעת האמון הגדולה ביותר הניתנת למפקד בצבא וסביר להניח שאם לא היה נפטר בטרם עת, היה מטפס עוד בסולם הדרגות.
השירות הצבאי הוא תובעני ובמערך הקרבי הוא גם רווי סכנות. המשרתים במערך הלוחם של צה"ל ובני משפחותיהם לוקחים בחשבון את הסיכונים הכרוכים באורח החיים הזה, הדורש כניסה לשטחי לחימה, למפגש ישיר עם האויב וכרוך באימונים באש חיה, בערות בשעות הקטנות של הלילה ובנסיעות רבות בשטח. אך מוות טבעי בחדר כושר הוא פשוט סרט רע ונורא. סביר להניח שרעייתו של אסמן ז"ל, שרון שלמון, לא העלתה בדעתה שדבר כזה יכול לקרות לו, באימון כושר שגרתי, שלושה ימים לאחר שקיבל את הפיקוד על החטיבה שכל כך אהב. צה"ל אמנם פתח בחקירת מצ"ח, אך לא בטוח אילו לקחים יוכל צה"ל להפיק ממותו הנדיר של אסמן, ככל הנראה כתוצאה מכשל לבבי לאחר אימון כושר לא עצים, במזג אוויר לא קיצוני.
העיתונות נוטה לעיתים לחבוט באנשי הקבע ובתנאיהם, אבל בפועל, חייהם רחוקים מלהיות מדושנים ונוחים. מפקדים במערך הלוחם בקושי רואים את בני משפחותיהם, וגם כאשר הם כבר מגיעים לביתם כובד האחריות ממשיך ללוות אותם ולרוב הם מחוברים לטלפון במרבית שעות היממה. אסמן היה מהמפקדים המסורים הללו, שחיו את הצבא ומיעטו מאוד לצאת לביתם. בסופו של דבר, מותו של המפקד הנערץ שרון אסמן הוא אמנם טרגדיה נוראה לצה"ל, אך יותר מכך לרעייתו שרון ולבנותיו הפעוטות, בנות שש ופחות משנתיים. יהי זכרו ברוך.
