אף שבדרך כלל זוכרים את הסוף, והסוף היה הפסד 2:1 דרמטי ומרגיז, במקרה של ריאל מדריד ומשחקה מול ויאריאל בשבת כולם זוכרים דווקא את ההתחלה. כי בהתחלה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, הבלאנקוס עלו למשחק ללא אף שחקן ספרדי בהרכב.
אחרי 121 שנים ו־4,436 משחקים שכללו לפחות שחקן ספרדי אחד ב־11, מול ויאריאל באצטדיון הקרמיקה עלו לבושים בלבן בלגי, אוסטרי, שני גרמנים, שלושה צרפתים, שני ברזילאים, קרואטי ואורוגוואי. אף שבסעיף הערכים של המועדון, שאותו ניתן למצוא באתר הרשמי, כתוב "האוניברסליות של ריאל מדריד לא מבדילה בין אנשים על רקע גזע, אידיאולוגיה, תרבות, דת, דעות ומקום לידה, ריאל מדריד אוניברסלית היא ריאל מדריד גלובלית". עבור רבים זה קצת יותר מדי אוניברסלי וגלובלי. נכון, היו אילוצים ופצועים, אבל ריאל מדריד ללא ספרדים בהרכב בפעם הראשונה אי פעם, זה דבר שדורש התייחסות.
אפשר לומר שההיסטוריה הזאת כבר היתה באוויר. כבר קרה שריאל סיימה משחקים ללא אף ספרדי ב־11 שלה, אבל בהרכב תמיד היה לפחות נציג אחד. יחד עם זאת, העונה הספרדי היחיד שקבוע בהרכב הוא דני קרבחאל, והוא היה פצוע בשבת. במקומו בחר קרלו אנצ'לוטי את אדר מיליטאו הברזילאי ולא נותר זכר לספרד. על הספסל ישבו שישה ספרדים, ובהם לוקאס ואסקס ומרקו אסנסיו שנכנסו כמחליפים, אבל ברור לגמרי שתפקידם בסגל הנוכחי הוא משני.
למעשה, כל הספרדים בסגל של ריאל תרמו העונה יחד חמישה שערים בלבד בכל המסגרות, ושיחקו יחד 3,654 דקות לפני נתונים שפורסמו באתר "EL PAIS". סך הדקות שלהם עומד על 35% מסך הדקות של כל שחקני ריאל, ומדובר במספרים נמוכים מאוד שמאפיינים את הקבוצה בשלוש השנים האחרונות. בעונת 2018/19 למשל, כששיחקו בקבוצה סרחיו ראמוס, קרבחאל, נאצ'ו, ואסקס, איסקו, דני סבאיוס וספרדים אחרים, סך הדקות שלהם היה 57%. ברור לגמרי שהמגמה היא ירידה.
מספיק להסתכל על מדיניות הרכש הנוכחית של ריאל כדי להבין איך זה קרה. כבר שלוש שנים שהבלאנקוס כמעט ולא השקיעו כסף בחלון ההעברות, שלוש שנים שבהן לא הצטרף אפילו שחקן ספרדי אחד למועדון. היום ריאל מחפשת מציאות באירופה - למשל דויד אלאבה, אנטוניו רודיגר ואדוארדו קמאבינגה - כשאת הכסף שהיא כבר מוציאה היא משקיעה בשחקנים צעירים כמו אורליאן טשומאני. בשל ההצלחות עם ויניסיוס ורודריגו היא ממשיכה עם השוק הברזילאי, ולראיה הסיכום עם אנדריק בן ה־16 מפלמייראס.
"ריאל חייבת לקנות מבחוץ"
רכש ספרדי אין, ויש הטוענים שאין ברירה אחרת. "אם השחקנים הכי טובים בעולם לא נמצאים בספרד, ריאל מדריד צריכה לרכוש אותם ולהביא אותם", אמר הפרשן חאבייר הראס לרדיו SER. חברו לדיון חואקין מארוטו הסכים: "חומר הגלם שיש בספרד לא מספיק טוב. ריאל חייבת לקנות מבחוץ". מבחינתם, ומבחינת אוהדים ופרשנים רבים, זאת המציאות. ספרדים רבים קיבלו הזדמנות להוכיח את עצמם בלבן ולא הצליחו, ולכן חשוב שהמועדון יידע למצוא את הכוכבים שלו מבחוץ. זאת הגלובליזציה של הכדורגל, זה ככה בכל העולם, וזה בסדר.
מצד שני, יש את המסורתיים יותר. את אלה שגדלו על שמות כמו בוטרגניו, חנטו, מיצ'ל, ראול, גוטי וקסיאס, ומאמינים שיש חשיבות עליונה לזהות המקומית. הם מזכירים שפלורנטינו פרס הודיע בשנה שעברה שבכוונתו לבצע תהליך "ספרדיזציה" לריאל מדריד, ולכן ההרכב הגלובלי הזה תפס אותם בהפתעה. "אני בטוח שהאוהדים היו רוצים לראות בקבוצה חבר'ה צעירים שיצאו מהקסטייה (האקדמיה של ריאל) אבל משום מה זה לא קורה", אמר הפרשן חסוס גאייגו, והצביע על בעיה נוספת.
בעוד ברצלונה קידמה לאחרונה את גאבי ובאלדה, שניים שגדלו אצלה, ריאל לא מצליחה לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת. רוב שחקני ה"קסטייה" נמכרים או מושאלים. נאצ'ו ממשיך להיות הנציג היחיד של מחלקת הנוער של המועדון בקבוצה הבוגרת הנוכחית. יכול להיות שההרכב מול ויאריאל הוא אנקדוטה מקרית שלא תחזור, אבל התחושה היא שההרכב הזה מספר סיפור ומלמד על מגמה. הכדורגל הופך גלובלי יותר, וגם ריאל מדריד הולכת לשם.
