השבוע קים אור אזולאי התחתנה עם בחיר ליבה יפתח זיו, שזו בשורה משמחת אבל הצלחתם להעכיר את שמחתה. ועל שום מה? השמלה השנייה שלה לא מצאה חן בעיניכן ואני לא סתם מדברת בנקבה. זו לא הפעם הראשונה שטור הדעה שלי מתעסק בעוונות של נשים כנגד נשים, מרגיש שלא משנה כמה הפמיניזם ינסה לאחד אותנו, ככל שאנחנו מצליחות לעשות כמה צעדים קדימה. אנחנו חוטאות בקושי אחד עיקרי, לקבל את האחרת ואת בחירותיה, גם אם אנחנו לא היינו בוחרות באותה הדרך או במקרה הספציפי הזה: השמלה.
בעידן בו הפמיניזם והמאבק לשוויון מגדרי תופסים מקום מרכזי בחברה, המקרה של קים אור מדגיש את הקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שעדיין קיימים. האם בחירה אישית של אישה, במיוחד כשמדובר בלבוש, צריכה להיות נושא לדיון ציבורי נוקב? התשובה היא לא, ובכל זאת, אנו עדים לתגובות נחרצות ולטוקבקים צורמים שמגיעים בעיקר מצד נשים אחרות.
למען הסר ספק, אני לא חושבת שכל הנשים צריכות לאהוב את כל השמלות, אנחנו זכאיות כל אחת לדעה וטעם אישי, אין בעיה לחשוב שהשמלה מכוערת- יש בעיה לדרוש מאישה לכסות את עצמה. התגובות שהכי חרו לי היו בסגנון "יש אנשים מבוגרים ודתיים באירועים האלו? למה לא להתחשב?" ואני שואלת, למה כן להתחשב? זה היום שלה, למה נשים נדרשות שוב שוב להתכסות והמילה האהובה עליי "לכבד"?
אחת מהבעיות המרכזיות היא שהחברה שלנו לעיתים קרובות מציבה סטנדרטים כפולים. בעוד שגברים יכולים לבטא את עצמם בדרכים שונות מבלי להיתקל באותו רף של ביקורת, נשים מוצאות את עצמן תחת זכוכית מגדלת. הכבילה הזו נובעת לעיתים קרובות מהצורך של נשים אחרות להטיל ספק בבחירות של נשים, במקום לתמוך ולחזק אחת את השנייה.
אז איך אתן מסבירות את זה שרוב התגובות הציבוריות לגבי הביקיני של מאי ערב ותגובתה הסוערת של מאור ברוכמן בעונה הנוכחית של "האח הגדול" דווקא היו לטובתה של מאי? האם זה כי קיבלתן מראה לפנים בפריים טיים המציגה לכן את פרצוף האישה הקנאית והמרירה כדי שתחושו איך אתן נראות מהצד כשאתן מגיבות ככה? תבינו שכאשר נשים מטילות ספק בבחירות של אחרות, הן למעשה מסייעות לשמר את הדיכוי המגדרי. במקום לקדם סולידריות, הן מרימות את פרצופן המכוער והצבוע שלמעשה נותן לגיטמציה לגברים להמשיך לדבר אלינו ככה.
לכן, במקום לדרוש מנשים אחרות לכבד את עצמן, עלינו לדרוש מחברה כולה ללמוד לכבד את הבחירות של כל אישה, ללא קשר למראה החיצוני שלה. הגיע הזמן שנשים יפסיקו להוריד אחת את השנייה, ויתמקדו בהעצמה ובתמיכה, או כמו שאמא שלי נהגה להגיד לי כשהייתי קטנה: "אם אין לך משהו נחמד להגיד, מוטב שתסתמי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו