הפנינים של ראשל"צ: סופרלנד, קניון הזהב והפאדג' של לזרוביץ'
מה שהתחיל בסלפיז עם מעריצים שיכורים, המשיך עם קבבוני גן עדן ואסאדו מושלם, אבל ההפתעה האמיתית הגיעה בסוף • קינוח פרווה טעים באמת? יש דבר כזה, תסמכו על לוקץ'
,עודכן
0השמעה
זה התחיל במעריצים שיכורים שדרשו וקיבלו סלפיז, המשיך עם תינוק חמוד שהפחדתי והסתיים עם הקינוח המרשים ביותר בו נתקלתי לאחרונה, לאור היותו פרווה למהדרין.
ברוכים הבאים לראשון לציון. לא עיר האורות, גם לא התפוח הגדול, אבל בכל זאת זו העיר שהביאה לנו את הסופרלנד ואת קניון הזהב. עם המחשבה המנחמת הזאת בראש הגעתי למסעדת לזרוביץ' הכשרה בעיר. אני מודה, הייתי סקפטי כשהעורך שלח אותי דווקא לשם, אבל הגעתי למקום מגניב, שמשלב את אווירת שוק הפשפשים עם מוזיקה מרימה, צ'ייסרים שזורמים כמו מים ואוכל שזורק אותך לשווקים המפורסמים ביותר בישראל. כל זאת – על רקע האורות הבוהקים של הסינמה סיטי. מי שלא יוצא משדרות רוטשילד לא יודע מה הוא מפסיד.
ובכן, אחרי שהפחדתי את התינוקי, הרמתי צ'ייסר עם החברים שהגיעו איתי, אני מים, הם אלכוהול, והתיישבנו (על כיסאות מאוד נוחים, יש לציין), התחלתי להתרשם מהמקום, בר שהוא גם מסעדה עם לא מעט הפתעות. את הסוף המפתיע מאוד כבר גיליתי לכם מקודם. נעבור לראשונות.
מה בחרנו:בייגלה ירושלמי, קבבוני גן עדן, עראייס, קרפצ'יו בקר וחומוס בשר.
מה חשבנו:הבייגלה ירושלמי היה חלומי - בייגל חם ומנחם לצד מטבלים קסומים של קרם חצילים נהדר, סלסה מרעננת וטפנד זיתים קלאסי. קבבוני גן העדן היו מאוד טובים, השם אולי קצת מוגזם, אבל אחלה של קבב.
את גן העדן שלא מצאתי בקבב מצאתי דווקא בעראייס, שהיה לא פחות ממושלם, אחד הטובים שאכלתי. בשר מעולה עם פיתה קריספית שיוצר ביס מדהים. הקרפצ׳יו היה מצוין - בשר טרי עם רטבים מעולים שמחמיאים לו יותר ממה שאני מחמיא לאבא שלי בשביל שיקנה לי טסלה (אבא אתה מלך, אין עלייך).
אבל מעל כל אלו עמד לו חומוס הבשר, שהיה גולת הכותרת בראשונות. חומוס מדהים, שהתפלאתי לגלות שמכינים במקום, לצד הבשר האיכותי ביותר שאכלתי בחומוס. התחלה טובה מאוד לכל הדעות.
הצ׳ייסרים והקוקטיילים המשיכו לזרום, אני המשכתי עם המים אבל זה לא מנע ממני לשניה לזרוק חרוזים מטופשים לאוויר. החברה קייקוש תיעדה (תודו שיפה!), החבר גרג עשה אווירה והגיעה העת לעיקריות.
מה בחרנו:כריך אסאדו, המבורגר בקר, הסנדוויץ' של מאיר, סלט פאטוש וצ'יפס בטטה.
מה חשבנו:הכריך אסאדו היה מושלם - בשר בבישול ארוך עם בצל מקורמל על לחמנייה מתוקה ורוטב מדהים שיצרו ביס ממכר יותר מהשירים של נועה קירל (כפרה על נועה). ההמבורגר בקר היה סבבה, אבל אפשר לוותר. מדובר בהמבורגר נחמד אך לצערו, לא עומד בסטנדרט שהציבו שאר המנות המצוינות.
הסנדוויץ׳ של מאיר היה משוגע - חלה מתוקה עם חומוס, חצילים, חריף ושניצלים, שמייצרים ביס כל כך טעים שהוא מחזיר אותי על גל של נוסטלגיה לבית של דודה שלי מסעודה בשנות ה-80, עד שאני נזכר שאין לי בכלל דודה ושאני אשכנזי. סלט הפאטוש היה מרענן ונהדר, מנה שמשתלבת מדהים עם כל דבר בערך ומקלילה את הארוחה. צ׳יפס הבטטה היה פריך ומצוין.
האוכל, כאמור, מעולה, האווירה נהדרת והחברים שאיתי המשיכו לשתות, עד כאן סבבה. בזמן שהם דיברו שטויות, אני כבר עברתי ל"מצב קינוח", אבל עם אפס ציפיות. עם כל הכבוד לעראייס, ויש כבוד, בכל זאת מדובר במסעדה כשרה ולרוב קינוחים פרווה... איך נאמר, זה לא כזה להיט.
לרוב.
פאדג' השוקולד של המסעדה הוא מה שגרם לי לפתוח את הביקורת בסוף. הוא היה מעולה. עוגת שוקולד חמה, מתוקה וממכרת, קינוח נהדר שלא ציפיתי לפגוש במסעדה כשרה. בגיחה הבאה שלי לקניון הזהב אני בדוק עובר אצל לזרוביץ' בשביל הקינוח.
יצאנו עם חשבון של 580 ש״ח, מחיר מאוד טוב לשישה אנשים שבעים שחמישה מהם שיכורים (מה לעשות, אני לא שותה, אבל עדיין ראפר מגניב, יו.). אם אתם מחפשים מקום מגניב וכשר לאכול בו ולא בא לכם על כאב הראש שנלווה לחיפוש חניה ולתורים המעצבנים בתל אביב, אני ממליץ על לזרוביץ'.
עד הפעם הבאה, אני הייתי לוקץ׳.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו