"MKR המטבח המנצח VIP" הגדילו לעשות והביאו קאסט של אנשים תענוג לעונה הזו. עם כל הכבוד לכישורי הבישול, להיעדרם או ללחצים של הסרוויס, מה שבאמת עושה את התוכנית הזאת הוא השיחות. באופן משונה, זו אחת התוכניות הבודדות שבהן מתנהלות שיחות מעניינות באמת.
הנה חלק מהנושאים שעלו: סרטן, כריתת שדיים, נשיות בוגרת, אייג׳יזם, עדתיות, זוגיות מאוחרת, פרסום, אהבה עצמית, התמכרות, מיניות, הפרשי גילאים בזוגיות, אימהות מוקדמת, הגשמה עצמית, גירושים, פלסטיקה, שואה, בריאות הנפש, דת, ותוספת של רותי על הקשר בין שחרור פנימי ליכולת שלה להפליץ. אישה נדירה בפני עצמה, והכימיה בינה לבין חיים כהן תמיד עושה לי נעים בלב. איכשהו הם מצליחים להנחות ביחד בלי להתחרות זה בזו בכלל.
המרק דלוח, הזוגיות צלולה
גאיה באר גורביץ׳ ובעלה יוגב הגישו פיוז׳ן של תימני ופולני: כבד קצוץ עם חזרת ביתית וקרקר שלא היה בדיוק קרקר וגם לא בדיוק לחם, מרק בשר רגל תימני עם חילבה של סבתא של יוגב, ועוגת תפוחים מבית היוצר של סבתא של גאיה. הם פישלו כמעט בכל המנות, אבל לקחו את זה הכי טוב בעולם.
בהתחלה חשבתי שגאיה קצת מרושעת, כי התוכנית הראשונה שצפיתי בה הייתה זו שבה גרמה לאילון נופר לבכות. אחרי שהשלמתי את השאר הבנתי שהיא פשוט לא חמימה כלפי חוץ, ובנוסף להיותה כנה וישירה, זה יכול להיראות כלבתי. אבל לא. היא פשוט ממש אשכנזייה.
גם ביחסים שלה עם בעלה יש משהו נקי מאוד ונטול מניירות. בדיוק כמו הקשר שלהם, גם הקשר בין המנות נראה מקרי בהחלט, אבל עבד: שני עולמות שונים שחיים יחד בצורה מושלמת, עם סלחנות מהממת לפגמים, הרבה פרגון ומלא צחוקים. ואיפה למען השם מוצאים גבר שלא עסוק כל רגע בהגדרת הגבריות שלו ובהפגנתה? איזה כיף!
אגב, מי שהסיק מהדינמיקה שהיא רודה בו הוא מעט עיוור וגם טיפה סתום, כי מאוד ברור שיש שם המון כבוד, והוא הדדי לגמרי. הם קיבלו 70 על הארוחה, אבל אני מוכנה כל יום לאכול מרק מעט דלוח בשביל יחסים כאלה.
אקסים בטעם קקאו
אילון נופר, מייסדת מיומנה ואומנית בינלאומית, היא אישה מעוררת השראה, וגם יפהפייה. את אברי גלעד לא צריך להציג. חיית טלוויזיה ותיקה, והיחיד בישראל שמדבר אליי במילים שאפשר למצוא רק בתרגומים ישנים ואהובים של אריך קסטנר. הם הגיעו לבשל יחד כחברים טובים ואקסים, והיחסים שלהם עוררו עניין גם ביושבי השולחן, שניסו באובססיביות להחזיר אותם להיות בני זוג, בערך כמו שאני סוגרת נוטיפיקציות אדומות בטלפון.
שניהם אנשים אינטליגנטים ומורכבים שעברו כמה דברים בחיים, כולל פרידות, מיתות משונות וטראומות שונות. שניהם נסקו לאיגרא רמא, צנחו לבירא עמיקתא ושרדו כדי לספר. ליטרלי. נופר היא כרותת שדיים שבחרה לא לשחזר אחרי שחלתה פעמיים בסרטן, וזה לא נגס אפילו קצת בשמחת החיים שלה, בקלילות ובנדיבות הלב.
נכון, היא עשתה טקס קקאו, ואני מבינה לגמרי למה לחלק מהאנשים זה היה מוזר, אבל כדאי לזכור שכל הטקסים הדתיים נראים מוזרים מאוד למישהו מבחוץ. הכוונה הייתה נתינה, ונתינה היא נתינה, לא משנה באיזה פורמט היא מגיעה. מי שלא הצליח להיפתח כדי לקבל, בעיה שלו.
הארוחה שלהם הייתה על טהרת הצמחונות היוקרתית, ולמען האמת עברה גבוה מאוד מעל הראש חובב השניצלים שלי. גם המתחרים לא הבינו: על המנה הראשונה חיים כהן נתן להם ציון מושלם, בעוד אף אחד אחר בשולחן לא הצליח לאכול אותה. מתה לטעום אותה רק כדי להבין מה הייתה הבעיה. טרטר אבטיח בקונסומה אבטיח, שמן ג׳ינג׳ר, גריסי טפיוקה מושחרים באבץ, סויה ועוד כל מיני ירקות שלא זיהיתי.
בעיקרית הוגש פירה סגול עם תחליף בשר, ולקינוח טירמיסו מאצ׳ה עם שורש מאקה. מאוד ירוק. חוץ מהפירה אני לא מצליחה לדמיין אפילו טעם אחד מהארוחה, אבל המנות היו יפות להפליא, והם בישלו בלי לזוז מילימטר מהאמת שלהם, הדוקטרינה ששניהם חיים לפיה. הם קיבלו 78 מהמתחרים, והרבה כבוד ממני.
השפעה חיובית, לשם שינוי
הפתעה משמחת היו סתיו ורייצ׳ל. סתיו היא מה שנקרא משפיענית, ובהתאם, הציפיות שלי היו להתוודע לעוד שיבוט בלונדיני עם אישיות מולבשת ואוצר מילים של זוג גרביים. אבל לא. חמודה רצח. חכמה, אמיצה, מתוקה, יפהפייה, שווה, ונראה לי שהפריצה שלה בקריירה גררה גם את אמא רייצ׳ל לכיוון מפתיע של הגשמה עצמית.
מרגש לראות יחסי אם ובת טובים וטבעיים, ולא מלוקקים עבור הטלוויזיה כמו בדרך כלל. לא חשוב שמות, אבל קורין גדעון והאמבטיה.
הן הגישו ערוק ירקות עם רטבים, לשמחתו של אברי שסבל מפוסט־טראומה מהתחליף ה״צמחוני״ שהשליכו לעברו גאיה ויוגב, מפרום כרובית עם סלט עלים, ולקינוח ספינג׳ עם ריקוטה פרסקה ושמן זית. כל המנות הן ספיישלים שרייצ׳ל מכינה בבית, עם טוויסט של רטבים מהטעם העכשווי של סתיו. שתי נשים שונות מאוד אבל מחוברות מאוד הגישו מנות שונות מאוד אבל מחוברות מאוד, וקיבלו 86 נקודות וכרטיס לגמר.
כולם בישלו, ג׳ודי בחשה
ואז ג׳ודי ורון. ג׳ודי רקדה ועשתה פרצופים, ורון בישל. היא הייתה הסו-שפ המבדר, והוא סחב את כל כאבי העולם על כתפיו כהרקולס קשה יום. תכנן, עבד, והיחיד שהיה לו אכפת. ג׳ודי באה בשביל הכיף והבלגן, והיה די ברור שלא ממש חשוב לה אם יגישו לשולחן אינטיאס כבוש עם טוויל פרמז׳ן ופופקורן בטעם אנשובי, או נעל בית קיפי קונפי. המנה העיקרית הייתה דג בפילו בתוספת מנגולד, ולקינוח סופלה גבינה עם רוטב אוכמניות.
הארוחה כולה הייתה רון, אבל למרות שלא בישלה דבר, ג׳ודי ניר מוזס שלום (פספסתי שם? איזה זנב ארוך, שאלוהים יעזור) גנבה את ההצגה. היא באה רע לקהל וטוב לפרומואים, אבל אין אחד שלא יזכור אותה היטב. למרות הימצאותה במטבח בזמן הבישול, הם קיבלו 82, ארבע נקודות פחות מסתיו ורייצ׳ל, ופספסו את הגמר.
נכון, היא לא קלה לעיכול, אבל משהו ממנה מתפספס, ולא במקרה. מאחורי ההתנהלות כביכול חסרת הרסן עומדת אישה מתוחכמת מאוד. בזמן שכולם מתנפלים כמו חיות רעבות על השטויות שהיא זורקת למרכז החדר, היא מרוויחה משהו. היא מסיחה את דעתם ומאחזת את אוזניהם בפרובוקציות זולות, כדי שלא ישימו לב שבינתיים מצאה דרך לכייס אותם. להגיד שהיא פרובוקטיבית וחסרת מודעות זה חוסר מודעות בפני עצמו. הרי רק בזמן הצילומים היא בטח פתחה עוד איזה מפעל שבבים.
כל מי שתופס את עצמו מתעקש להקטין אדם שלכל הדעות מצליח ממנו הרבה יותר צריך לחשוד בעצמו. היא אוהבת את עצמה כמו שרובנו יכולים רק לחלום, מספיק כדי להתעלם מדעות לא חשובות, להמשיך לעשות מה שבא לה ובסוף גם לצאת צודקת.
לא יודעת אם שמתם לב, אבל במנה הראשונה היא התחננה לחתוך את הדג, רון סירב לתת לה, ובסוף החיתוך היה הדבר היחיד שהפיל אותם. במנה השנייה היא זו שקלטה שחסר מלח. רון התווכח, וזה הפיל אותם. תכל׳ס, אם רון היה מקשיב לה, יש מצב שהוא היה מגיע לגמר במקום סתיו ורייצ׳ל. ומפסיד לתורג׳י, אבל בכל זאת גמר. דל״פ: אני קצת מאוהבת בה. בה, ובכל אישה שמרשה לעצמה. די נמאס לי מהנשים החמודות משוכלות הקרסול שמנסות למצוא חן בעיני כולם. למה לרדת עליה? צריך לגמרי ללמוד ממנה.
קילף את הפוזה, השאיר את הטימין
והפתעת העונה: איתי תורג׳מן, שהגיח מתחת לשרעפי גמילה מאלכוהול ומשברים נפשיים שקשורים לפרסום ונזקיו, יחד עם אלי, אח של אשתו טליה, שצעירה ממנו ב-13 שנים. היה כל כך כיף להכיר את האיש האמיתי מאחורי הפוזה של השחקן המגניב. מתחת לכל הקליפות שקילף באומץ יש פשוט אוצר של אינטליגנציה, עדינות, מודעות וכישרון בישול עילאי, מסתבר.
בתפריט: טאקוס דג ברוטב מרוקאי, שיפוד דנבר, שיפוד שקדי עגל, ולקינוח קציפה עם אגוזים, פירות, טימין ושמן זית שנוספו בהחלטה של הרגע האחרון. הם קיבלו 93, ציון שלא היה כמותו באף עונה של התוכנית, וטסו ישר לגמר.
גם התוצאה וגם ההתנהלות שלו במטבח העידו על הקפיצה הקוונטית שעשה תורג׳מן בעשור האחרון. היכולת שלו ליישב בין הסתירות של חייו, בין דיכאון תהומי לתקווה, בין השחקן התל-אביבי למתקין הדלתות שהיה בזמן המשבר ולבעל והאבא שהוא בחיים החדשים שלו, ניכרה בקוהרנטיות המושלמת של הארוחה.
האמת היא שממש רציתי שהוא ינצח את סתיו ורייצ׳ל, כי אני חושבת שאנשים שעברו התפתחות יפה צריכים לקבל תגמול הולם. מצד שני, אין הזדמנות טובה יותר להוכיח שאין ייאוש בעולם כלל מליפול ברגע האחרון ולקחת מקום שני.
קארין ארד היא סופרת ועיתונאית. לבלוג האישי שלה לחצו כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו