הפתרון הישראלי לבעיית המיצים הטבעיים

עמידותם הקצרה של המיצים הסחוטים ידועה לכולם • הפתרון שמצאה קבוצת סטודנטים מהטכניון במסגרת תחרות בינלאומית, יכול לחסוך מיליארדי דולרים • כל הפרטים

הפתרון הישראלי לבעיית המיצים הסחוטים // צילום אילוסטרציה: Gettyimages // הפתרון הישראלי לבעיית המיצים הסחוטים

קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ומהפקולטה לביולוגיה בטכניון זכתה במקום הראשון בתחרות בינלאומית שהתקיימה במסגרת המיזם האירופי EIT FOOD, שהוא חלק מפרויקט "MicroBiome-Push", של תכנית החינוך "Food Solutions".

מטרת התחרות היתה לפתור בעיות בתחום המזון באמצעות חיבור של החברות " פפסיקו", "פורטוס" ו"אגריקולוס" וסטודנטים מ-4 אוניברסיטאות: הטכניון, טורינו באיטליה, רידינג בבריטניה והלסינקי בפינלנד שחולקו לתשע קבוצות, שתיים מהן מהטכניון. המתמודדים בחרו באתגרים שהציבה חברת "פפסיקו" העולמית: הראשון, פתרון לקלקול מיצי פירות והשני- ניצול קליפות תפוחי האדמה הנותרות בייצור צ'יפס.

כאמור הקבוצה מהטכניון שנקראת "החיידקים" ("The Microbes") בה היו חברים איציק אנגלברג, אלון רומנו, ליחן משיח ורחל ביטון, זכתה במקום הראשון בתחרות, לאחר שהצליחו להתמודד עם בעיית קלקול המיצים, תופעה שנזקיה בארצות הברית לבדה נאמדים ביותר מ-32 מיליון דולרים בשנה.

לפי מחקרים, הגורם לבעיה הוא חיידק בשם ACB, הנמצא באדמה שבה גדלים עצי הפרי וגם בכל חלקי העץ עצמו. הוא לא מסוכן לאדם, אך הוא משחרר למיצים חומר טבעי המקלקל את טעמם וריחם. תופעה זו מתרחשת במגוון רחב של מיצים כמו תפוזים, אפרסק, מנגו, אגס, ענבים, עגבניות ועוד, וגורמת לאובדן כמויות גדולות של מוצרים ולהפסדים כלכליים עצומים.

למעשה מדובר בחיידק עמיד ששורד את כל סוגי עיבוד המיצים, ובניהם פסטור, שהורג את רוב החיידקים האחרים. מסיבה זו, חיפשו הסטודנטים אויב טבעי של החיידק כדי לחסל אותו בצורה שלא תפגע במיצים. "מאחר שהבעיה נובעת ממקור טבעי – חיידק החי באדמה – חיפשנו פתרון ממקור טבעי", הסבירו חברי הקבוצה.

לאחר חיפושים רבים מצאו הסטודנטים נגיף טבעי שתוקף את החיידק ומשמיד אותו. מדובר בנגיף שגם במינון נמוך שלו מחסל ביעילות את החיידק ובמקביל בטוח לשימוש ואין לו כל השפעה שלילית על בריאות האדם. העובדה כי מדובר בפתרון טבעי וזול, שאינו כרוך אפילו בהנדסה גנטית, צפויה להאיץ את יישומה של הטכנולוגיה במיצים ולצמצם את הצורך בחומרים משמרים. בנוסף, הוספתו של הנגיף למוצר אינה פוגעת בו מבחינת כשרות יהודית (כשר) ומוסלמית (חלל).

קבוצה נוספת מהטכניון בשם ביומי ("Biomy"), בה היו חברים עומר סבאח, יופינג קאו, אור שפירא, מיכאל בוזגלו וליאור קאופמן, התמודדה גם היא עם אתגר לא פשוט ופיתחה שיטה למחזור קליפות תפוחי האדמה הנותרות בתהליך הייצור של צ'יפס.

חברי הקבוצה הציגו תהליך להפקת חומר גלם לייצור אריזה מתכלה ששומרת על איכות הסביבה וכן מטבל העשוי מקליפות תפוחי האדמה. פתרון זה זכה גם הוא בשבחים משופטי התחרות. לפי התכנון שלהם, הוא יוגש באריזות קטנות בצמוד לצ'יפס, שייארז באריזה המתכלה ויוביל לניצול מושלם של תפוחי האדמה תוך צמצום הפגיעה בסביבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר