סופה של תקופה בירושלים, מסעדת פיקולינו (Piccolino), שפעלה בעיר במשך 35 שנה, צפויה לסגור את שעריה בסוף חודש אוקטובר. כך הודיעה משפחת ביבי, יזדי ודהן, בעלי המסעדה, בפוסט פרידה שפרסמו ברשתות החברתיות, ובו שיתפו את סיפור המשפחה, את הזיכרונות שנצברו לאורך השנים ואת הסיבות להחלטה לסיים את פעילות המקום.
מאחורי המסעדה עומד סיפורה של משפחה שהפכה את האירוח לדרך חיים. לפני 35 שנה פתחה נאוה, אם המשפחה, את המסעדה הראשונה שלה. בעלה, יוסקה, נהג להגיע כמעט מדי בוקר, לשבת בכניסה ולקבל את פני האורחים, שוחח עם מבקרים מכל העולם, סיפר להם על המשפחה והעניק להם עצה טובה וברכה.
"זה היה הבית שלנו, ושם למדנו מה זה לארח", כתבו בני המשפחה. "לא רק להגיש אוכל טוב, אלא להסתכל לאנשים בעיניים, להתעניין בהם באמת ולגרום להם להרגיש בבית".
מהפסטות ועד הפיצות מתנור האבן
התפריט של פיקולינו, מסעדה איטלקית כשרה למהדרין, הציע מגוון רחב של מנות מהמטבח האיטלקי, בהן פסטות ורביולי בעבודת המטבח, פיצות שנאפו בתנור אבן, פוקצ'ות, סלטים ומנות ראשונות. בין המנות ניתן למצוא רביולי במילויים שונים, פפרדלה פטריות, פיצה מרגריטה ופיצה עם כמהין וסלמון מעושן.
לצד המנות האיטלקיות הוצעו גם מנות דגים, ובהן סלמון ודניס, וכן מבחר קינוחים ושתייה חמה. התפריט שילב בין המטבח האיטלקי לאווירת האירוח המשפחתית שאפיינה את המקום לאורך שנות פעילותו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
חתונות, ילדים ונכדים - הכול סביב אותם שולחנות
במשך השנים הפכה המסעדה לחלק בלתי נפרד מחייהם של בני המשפחה ושל לקוחותיה. בני המשפחה מספרים כי החלו לעבוד במקום כשהיו רווקים, התחתנו בו, גידלו ילדים שהתרוצצו בין השולחנות ובהמשך הצטרפו גם הם לעבודה. בשנים האחרונות כבר הגיעו למקום גם הנכדים, דור ההמשך של המשפחה.
במקביל, הפכה פיקולינו למקום שבו נרקמו סיפורי חיים של סועדים רבים. בני המשפחה מספרים על זוגות שהגיעו למסעדה לדייט הראשון, שבו אליה להצעת נישואין, חגגו בה את חתונתם והמשיכו להגיע לאורך השנים עם ילדיהם. "וזה כנראה הדבר שהכי אהבנו בעבודה הזאת: את האנשים", כתבו בפוסט.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
שרדה פיגועים, מלחמות וקורונה
לאורך 35 שנות פעילותה התמודדה המסעדה עם תקופות מורכבות במיוחד, בהן שנות הפיגועים במרכז ירושלים, מלחמות, מגפת הקורונה והסגרים, ירי טילים ותקופות שבהן כמעט שלא הגיעו תיירים לעיר.
לצד ההתמודדות העסקית, מספרת המשפחה כי ביקשה לאורך השנים לתרום לקהילה ולסייע למי שזקוק לכך. בין היתר, סייעה לאלפי בני נוער, העסיקה אנשים עם מוגבלויות, תרמה מזון, האכילה מדי שבוע חיילים בודדים ובשנים האחרונות אף הפכה המסעדה לחמ"ל לאיסוף תרומות עבור חיילים ואנשים שנזקקו לעזרה.
הפעילות הזאת, מדגישים בני המשפחה, הייתה חלק בלתי נפרד מהתפיסה שלהם את העסק ואת האחריות המגיעה איתו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"הגיע הזמן שלנו לנוח"
למרות סיום הדרך, בני המשפחה מבהירים כי ההחלטה לא התקבלה בעקבות אירוע דרמטי או אובדן אהבה למקצוע.
"לא קרה שום דבר דרמטי. לא נגמרה לנו האהבה למקום ולא נמאס לנו מהעבודה. להפך. אנחנו עדיין אוהבים מאוד את מה שאנחנו עושים, ופשוט מרגישים שהגיע הזמן לנוח קצת ולהיות בבית", כתבו.
בפוסט נפרדו בני המשפחה גם ממאות העובדות והעובדים שליוו אותם לאורך השנים, והודו ללקוחות שהגיעו למקום במשך עשרות שנים, חגגו בו את הרגעים החשובים בחייהם והמשיכו לפקוד אותו גם בתקופות הקשות שעברה ירושלים.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
ההזמנה האחרונה ללקוחות
עד לסוף החודש מבקשת המשפחה מהלקוחות להגיע למסעדה פעם נוספת, לשבת סביב השולחנות המוכרים, להרים כוסית ולחלוק זיכרונות מהשנים המשותפות.
"יש לנו עד סוף החודש ביחד, ואנחנו באמת רוצים שתבואו", כתבו. "תבואו לאכול איתנו עוד פעם, להרים כוסית, לספר לנו זיכרון שיש לכם מהמקום, לצחוק איתנו ואולי גם קצת לבכות".
את הפוסט חתמו בני המשפחה במילות תודה ובתקווה להתחלה חדשה, כשהם נפרדים מהמקום שהקימו הוריהם והמשיכו להפעיל במשך עשרות שנים.
"אמא נאוה פתחה את המסעדה. אבא יוסקה ישב בכניסה וקיבל את פני האורחים. אנחנו המשכנו את מה שהם התחילו. ועכשיו הגיע הזמן שלנו לסיים ולסגור את הדלת הזו ולהתחיל לתכנן את הדרך החדשה".
ואולי המשפט שמזקק יותר מכול את הפרידה הוא זה שבחרה המשפחה לכתוב בפוסט: "אפשר לסגור מסעדה, אבל אי אפשר לסגור 35 שנה של חיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו