הנחיות החירום השתנו - והמסעדות נשארו בחוץ

ביום שבת האחרון, עם תחילת המתקפה, יצאה הנחיה של פיקוד העורף לפיה אסורה התקהלות. לפי הנחיות אלה בתי עסק לא יכולים לפתוח את שעריהם, למעט חנויות חיוניות כדוגמת בתי מרקחת, סופרמרקטים, וכן לצורך משלוחים בטייק-אווי באם יש מרחב מוגן בקרבת מקום.

אתמול (ראשון) בבוקר פיקוד העורף ורחל הודיעו כי לא יתאפשרו משלוחים של מזון ממסעדות ולמעשה הם מוחרגים מעסקים חיוניים.

לאחר פנייתו של תומר מור, מנכ״ל מסעדנים חזקים ביחד למשרד הכלכלה, מנכ"ל משרד הכלכלה מוטי גמיש וצוותו פנו לרח״ל (רשות חרום לאומית) בבקשה לפנות להרחיב את הגדרת מזון בתקנות משק חיוני- בתי אוכל.

פנייה למשרד הכלכלה: להגדיר בתי אוכל כשירות קיומי

במכתב נכתב: ״אבקש את תשומת ליבך לתיקון מבוקש בהנחיות רח״ל ופיקוד העורף במסגרת תוצר הועדה להגדרת רציפות התפקוד של המשק החיוני. לפיו נדרשה הכללה של בתי אוכל במסגרת הגדרת מזון כשירות קיומי".

המשק החיוני נועד להבטיח את אספקת שירותים ומוצרים חיוניים במצבי חירום. עוד צוין כי בצו מ־21.6.2025 (מבצע “עם כלביא”) בתי אוכל כן נכללו בהגדרה, אך בהנחיות מ־27.1.2026 הם לא נכללו, מה שיוצר בלבול בשוק. במסגרת זו הוצעה הגדרה מצומצמת לפיה יכללו בתי אוכל בשילוח ואיסוף עצמי בלבד, כדי למנוע התקהלות ועדיין לאפשר שירות חיוני. במכתב חלה בקשה לתקן את ההנחיות בהתאם.

"שירות הכרחי בזמן מלחמה"

מור אמר להיום: ״בתקנות של עם כלביא מסעדות ובתי אוכל נכללו ברשימה של העסקים החיוניים ואילו כעת המסעדות ובתי האוכל מוחרגים ללא הסבר נאות. משלוחי המזון הם שירות הכרחי למגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ שחובה לשמר אותו על אחת כמה וכמה בימי מלחמה".

לטענתו, "אם הפשט אומר שאפשר לעשות משלוחים אז מדוע מסעדות ובתי אוכל לא נכללים בזה למטרות משלוחים וטייקאווי וזאת תוך כדי שמירה על בטחון העובדים והלקוחות כנדרש ע"פ פיקוד העורף? כעת המצב הנוכחי הוא שמסעדות רבות בכל רחבי הארץ מאפשרות משלוחים וטייק-אווי".

"אנחנו פועלים להשיג אישור בכתב על מנת לפעול כמו בתקופת עם כלביא כעסקים חיוניים", מצהיר מור, "הכוונה היא לאפשר משלוחים כל עוד ניתן לקיים את הנחיות פיקוד העורף הכוללות מיקומים בקרבת ממדים ומרחבים מוגנים. מי שלא עושה משלוחים יסגור את שעריו. מעבר לכך יש עסקים שהינם פתוחים כמו מאפיות, ומעדניות היות והם נחשבים עסקים חיוני. אנחנו לא מסתמכים על מתווה פיצויים עתידי או מעריכים שאם יהיה אזי מתווה הפיצויים כנראה לא יהיה גבוה".

"לצערנו אנו חווים ממשרד האוצר דפוס חוזר כמו בכמעט כל משבר", הוא מוסיף, "הממשלה יודעת שהיא הולכת למבצע צבאי בקנה מידה היסטורי ומנגד הם לא טורחים לתת הצהרה ראשונית להרגיע את המשק, לעדכן מה יהיו פעולות התמיכה של האוצר במידה המלחמה תארך זמן".

"עסקים קטנים, בינוניים, מסעדנים מצפים לוודאות ומלחמה בהיותה ממלכת חוסר הוודאות, טוב יעשו אם יעניקו וודאות בסיסית לעסקים שצריכים את זה למשלח ידם", הוא מסכם, "רק כדי לחדד יש עוד חלק מהמסעדנים שעדיין לא קיבלו פיצויים על אובדן ההכנסות ממבצע עם כלביא".

ברח״ל הסבירו ל"היום" כי הנושא נמצא בבחינה וכי הנושא יבחן בימים הקרובים וינתנו הנחיות.

יו"ר איגוד המסעדות והברים בישראל, יקיר ליסיצקי אמר בתגובה: "מדובר במכת מוות לענף ולמסעדות מוטות משלוחים. זה מייצר הפסד עסקי מיידי וזה פוגע ברוח הציבור ובעורף ‏וביכולת של התמודדות האזרחים במדינת ישראל , שנוהגים לבצע משלוחים למקלטים או לדירות ועל כן יש לאפשר את זה לאלתר כפי שהתנהלו בכלל המבצעים האחרונים ובסגרים בקורונה לרבות מלחמת חרבות ברזל.

ענף המסעדנות נכנס לסבב הנוכחי ללא כריות ביטחון פצוע ומדמם. מאז 15 במרץ 2020, עם סגירת המסעדות בפרוץ הקורונה, הענף מתנהל ברצף משברים מתמשך - סגרים, חובות שנצברו, עלייה חדה בתשומות, ריבית גבוהה, מחסור בכוח אדם, מלחמת חרבות ברזל השלכותיה, וביניהם מבצעים צבאיים וסבבי לחימה, היעדר תיירות בישראל כך שלא התאפשרה התאוששות כלל. מדובר בשש שנים של שחיקה מצטברת.

הנתונים משקפים זאת בבירור: בתל אביב נרשמה עלייה של מעל 22% בשיעור סגירת המסעדות בשנת 2025 לעומת 2024. בצפון חלק משמעותי מהעסקים מעל כ-50 אחוז שנפגעו מאז תחילת הלחימה טרם חזרו לפעילות חלקית או מלאה. האיסור על הושבת אורחים משמעו סגירה דה-פקטו. המודל הכלכלי של מסעדה מבוסס על ישיבה, צריכת אלכוהול וחוויית אירוח. משלוחים וטייק-אווי מהווים השלמה - לא תחליף.

נכון לעכשיו, גם מסעדות הסמוכות למרחב מוגן אינן יכולות להפעיל טייק-אווי ומשלוחים באופן מוסדר בניגוד לסבבים קודמים. זהו כשל רגולטורי שפוגע הן בתזרים העסקי והן בציבור עצמו, כאשר אוכלוסייה רחבה שוהה בבתים ובמקלטים. יש לאפשר באופן מיידי פעילות מבוקרת בכל עסק שעומד בדרישות המיגון.

מעבר לירידת המחזור, עצירת הפעילות המיידית גורמת להשמדת מלאי בהיקפים משמעותיים - עשרות אלפי שקלים של מזון טרי שנותר במסעדות והולך להשמדה. מדובר במחיקה תזרימית ישירה - לא פדיון שלא נכנס ולא הוצאה קבועה, אלא הפסד נטו, מיידי ומוחלט של מזומן שנרכש מראש ואבד.

ענף המסעדנות פועל בשולי רווח חד-ספרתיים. המשמעות היא שמרווח הטעות כמעט ואינו קיים, וכל פגיעה בתזרים או עיכוב בפיצוי מתורגמים במהירות לבעיית נזילות ואף לסיכון קיומי. לאור הארכת מצב החירום עד ה-12 לחודש והטמעת הקונסטרוקציה המשפטית ליצירת מנגנון, המדינה מחויבת לייצר ודאות כלכלית מיידית".