אבוקדו הוא אחד הפירות האהובים והנפוצים במטבח הישראלי, לכן לא פלא שפרסומות עם סלוגן כמו: "מחר נקנה עוד אבוקדו" הפכו אייקוניות. ואם כבר אתם מתכוונים לקנות עוד, כדאי שתדעו גם איך לבחור את הפרי הירוק. בזמן שעונת האבוקדו נמצאת בשיאה, אבי פיין, חקלאי מזה שלושה דורות והבעלים של "משק פיין", הסביר לנו מה מבדיל בין הזנים השונים מבחינת מראה וטעם, ועל הדרך נתן גם כמה טיפים חשובים.
"כל אבוקדו שתרכשו בארץ, גדל כאן בישראל", הוא מסבר תחילה את האוזן ומוסיף ש"אנחנו מגדלים מטעי אבוקדו על פני 55 אלף דונם. מדובר ב-120 אלף טון יבול, ששמונים אחוז ממנו מיועד לייצוא".
לדברי פיין, משרד החקלאות מחייב את החקלאים לקטוף את האבוקדו בשיא הבשלות וליתר דיוק, כשיש בו לפחות 9 אחוז שומן "אחרת הוא פשוט לא יבשיל", הוא מסביר ונותן עצת זהב: "כשקוטפים אותו לפני כן, הוא פשוט נהיה כמו גומי. אני יודע שהחקלאים שאני עובד איתם שולחים את הפירות לבדיקות מעבדה כדי לדעת מתי לקטוף. אבל כצרכן, אם את רוצה לדעת בבטחה שהאבוקדו בשל - שקשק אותו ותבדוק אם הגרעין זז. הוא אמור להיות מעט מנותק מהפרי".
האבוקדו שתמצאו בחנות עשוי להיות קשה למרות שנקטף בזמן. כדי שיתרכך - פיין ממליץ להכניס אותו לשקית סגורה עם תפוחי עץ ולא עם בננות. "התפוחים מפרישים גז אתילן באופן טבעי. הגז גורם לאבוקדו להתרכך", הוא מסביר. "הבננה נקטפת ירוקה ומבחילים אותה בעזרת גז אתילן כדי שתהיה צהובה, כך שבתוך קליפתה נמצא גז, אבל הגז לא מצוי בה באופן טבעי. כדאי לדעת גם שאסור לשים תפוח ליד אגס בדיוק מהסיבה הזאת".
על מנת שנדע לבחור אבוקדו באופן מיטבי, פיין מפרט אודות הזנים השונים של הפרי. "יש שלושה טיפוסים של אבוקדו", הוא אומר ומפרט: "מקסיקני, גואטמלי ומערב הודי. בארץ מגדלים רק את הזנים הגוואטמלים וכאלה שפותחו כאן. אלו הזנים העיקריים בהם ניתקל בישראל:
ההבדלים בין הזנים השונים של האבוקדו
גליל
הזן פותח בישראל, הוא מבשיל בסוף אוגוסט ונמצא במיטבו עד אוקטובר. צורתו היא כשל מלפפון אגסי, קליפתו חלקה וירוקה, ויש לו מעט ברק. בתור הזן הראשון של האבוקדו בעונה, טעמו עדין מאוד, הוא סיבי יותר ולעיתים עשויה להיות בו מרירות.
אטינגר
הזן זמין לאכילה מסוף חודש ספטמבר ועד אמצע דצמבר. הקליפה שלו דקה מאוד, ירוקה, חלקה ומבריקה. יש לו צורה אגסית וגודלו בינוני. טעמו עדין והוא נחשב טעים מאוד וקרמי. אל תנסו להוציא את הפרי מהקליפה עם כפית - את האטינגר עדיף לקלף בעזרת קולפן או סכין.
האס
הזן המוכר ביותר בעולם ואפשר למצוא אותו בכל מקום. קליפתו עבה ומחוספסת מעט, צבעו ירוק, הוא קטן יחסית ופחות אגסי. יש לו טעם אגוזי, הוא עשיר מאוד ובשרני. מוזמנים לחלץ את תוכנו עם כפית.
רוצים ליהנות מיותר אבוקדו? הזנים ג'אם, ומלומה דומים מאוד להאס עד שקשה להבדיל בין השלושה. אלו זנים שנוצרו בדרום אפריקה והגרעין שלהם קטן יותר כך שתכולת הפרי גדולה יותר.
פוארטה
אבוקדו שקליפתו דקה מחוספסת מעט וצבעו ירוק עמום. הוא נקטף מחודש אוקטובר ועד מרץ. הוא שומני מעט ובעל טעם קרמי עשיר שמזכיר אגוזים מסוג לוז.
פינקרטון
אבוקדו מחוספס, בצבע ירוק כהה, גדול יחסית ובעל צורה אגסית. טעמו עשיר ואגוזי בדומה לאטינגר ולפוארטה ומרקמו בשרני. הפינקרטון נותן יבולים החל מה-20 בנובמבר ועד מרץ.
ריד
אבוקדו עגול וגדול, בצורה של כדור. הוא מחוספס וצבעו ירוק עם כתמים חומים. למרות שאבוקדו הוא פרי חורפי, את הריד אפשר לקטוף מחודש אפריל ועד חודש יולי, מכיוון שהוא מחזיק מעמד על העצים במשך כל הקיץ. זהו אבוקדו נפלא, יש לו טעם טוב, אבל המרקם שלו מעט מימי. הקליפה שלו קשה מאוד, לכן גם אותו אפשר לקלף עם כפית. "מי שאוהב את האס, למשל, לא יאכל את הריד - אבל אוהבי האבוקדו האמיתיים אוכלים את כל סוגי האבוקדו", אומר פיין.
משק פיין בחוצות שפיים
מיקום: "האנגר משק פיין" ב-Waze
משק פיין גבעת עדה
מיקום: "משק פיין גבעת עדה" ב-Waze
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
