ים הטעמים שמסביב: העיר הדרומית שהפכה למעוז קולינרי

פעם היו ילדי העיר אשדוד משחקים בשטחים הפתוחים הסובבים אותה, כך מספרים האשדודים, ואת מקלות האקסוס שגדלים בהם, שטעמם הוא של ליקוריץ, הם היו נוהגים לקטוף ולמצוץ בדרך. עם השנים נכנס המקל גם לערק אותו אפשר למצוא היום במסעדות ובתים רבים באשדוד. ״לחיי דגים וים״, אומר תומר ז׳נו ומוזג אל כוסיות קטנות את הערק הכהה במקום החדש של המשפחה. חנות הדגים והמסעדה ״ז׳נו בעיר״ נפתחה לפני שמונה חודשים בלבד. בינה לבין הים מפריד רחוב הטיילת של אשדוד. על השולחן מחוץ לחנות כבר מונחים כמה מזטים: סיגרים של דגים, שני קבבוני דגים פיקנטיים, סביצ׳ה בעלה חסה וצלוחית ירקות ושומר חתוכים גס, מתובלים בהתכתבות עם הבריזה ומזג האוויר.

המקום הזה של ז׳נו הוא אחד מאלה שמסמלים את הפריחה הקולינרית של העיר. את חנות הדגל של המשפחה פתח אביו של תומר, ז׳קוב ז׳נו - דייג מזה 47 שנים - לפני 30 שנה באזור התעשייה בעיר. כך, לצד מוסדות ידועים כמו ״אידי דגים״ שחגגה השנה 40 מאז נפתחה לראשונה או ״פסקדו״ שהוכתרה כאחת מבין 50 המסעדות הטובות במזרח התיכון, נפתחו בשלוש השנים האחרונות עוד ועוד מקומות חדשים (ההערכה היא שמדובר בכעשרים בתי עסק) שעושים כבוד לתוצרת מקומית, לטעמי העיר, למגוון העדות שחיות בה, לניחוחות המלוחים מן הים.

כל אלה יקחו השבוע, בין התאריכים 31 במאי עד 1 ביוני, חלק בפסטיבל האוכל ״עמים וטעמים״ שמתקיים בפעם החמישית. באירוע יהיו השנה מעל 50 דוכני אוכל של מסעדות, פטיסרי, בתי קפה וברים מאשדוד, שאצר בקפידה היזם והיועץ הקולינרי, דוד קישקה. הקהל המגיע לפסטיבל יהנה מכניסה חינמית וממנות שמתומחרות ב-15 שקלים בלבד.

״בכל מקום בעולם, על רצועת חוף כמו שיש בישראל, יש גם אינספור מסעדות שמתמחות בדגים. באופן מפתיע, בארץ אין לנו את זה כמעט למעט בעיר אשדוד, שהיא אימפריה של דגים״, אומר קישקה ותומר ז׳נו מוסיף עוד צלחת לשולחן - הפעם של טונה בלו פין אותה בחרנו בחנות וממנה הכינו לנו סביצ'ה נפלא.

״הטיילת״ הוא אחד הרחובות הקולינריים ביותר באשדוד. ברקע החופים המרהיבים אפשר למצוא לאורכו, למשל, את ״נמסטה״ - המסעדה ההודית הבשרית הכשרה היחידה בארץ, ״אלדין בשדרה״, ״פורטו״ ו-״עלמא״. כאן מתרכזים גם רוב חיי הלילה והברים, ובשל העובדה שמשך חייהן של מסעדות בעיר ארוך, גם אחיות קטנות של מקומות ותיקים נפתחו לאחרונה, כמו למשל, ״זאתי״ הפיצרייה החדשה של בעלי מסעדת הבשרים המצליחה ״זה״.

גם מסעדת השף הכשרה למהדרין ״לולה״, השוכנת על קו הים, היא אחות קטנה למסעדת ״פישנזון״ בת שלוש השנים. ניסים ודניאל לנקי, אב ובן, פתחו אותה יחד. כשיושבים ברחבה המרווחת בחלקה החיצוני של לולה אפשר לשמוע ולהריח את הים, וליהנות ממגוון מנות בראנץ׳ ומאכלים בהשראת המטבח האיטלקי והים תיכוני. ברקע הכחול צהוב אכלנו שם ״סלט הרים מהשדה״ וברוסקטה עם קרעי מוצרלה באפלו טרייה, נתחי אנשובי וסלטון פיקנטי שתוגש גם בפסטיבל. לצידה לגמנו יין של ״מרשה״, יקב בוטיק משפחתי מאזור הדרום. זהו רק אחד ממבחר היינות המקומיים בהם מתהדרת המסעדה.

״כמעט כל המשפחה שלנו מגיעה מתחום המסעדנות. אמא שלי הייתה שפית במלון ׳זהר׳ בבאר שבע עוד לפני שנולדתי״, מספר ניסים לנקרי ומפרט שגם המסעדות ״קזבלנקה״ ו״מרקש״ בתל אביב הן חלק מהדוגמאות. ״דניאל, הבן שלי, קיבל את הגנים האלה ובגילי סחף אותי לשם יחד איתו", הוסיף האב בחיוך. "הוא מכין אוכל מהלב ולי טוב עכשיו עם הים והבן שלי לצידי. ׳פישנזון׳ ודודה ׳לולה׳, אגב, מתייחסים לדמויות מהסרטים הישראלים״.

אם מאסתם בדגים והים עשה לכם תיאבון לפיצה, לא רחוק מאזור הטיילת תוכלו למצוא את אחת הפיצות הטובות בעיר במסעדת ״ברבריני״. אחד השותפים במקום, שי עמר, הוא פיציולו שנסע, חקר את רזי הבצק ועמל רבות על המתכון. ברבריני נפתחה לפני חמש שנים על שם כיכר ברומא בכיכר באשדוד - בכתובת רוגוזין 74.

לפני כן פעלה באותו החלל המסעדה ״קאזה אונו״, שהגישה אוכל איטלקי קלאסי במשך 30 שנה. המסעדה מגישה גם היא אוכל איטלקי עם נגיעות ים תיכוניות. אכלנו שם גם מנת פולנטה מקלחי תירס טריים שתוגש בפסטיבל וסהרונים ממולאי גבינות עשויים לעילא.

מקומות של אוכל בעיר לא תמצאו לרוב שזורים בשכונות המגורים. יש בה מרכזים מסחריים קטנים בהם אפשר למצוא באופן בלתי צפוי פנינים קולינריות. כך הסתתרה לה ״טורו״- מסעדת פיוז'ן אסייתית, בין בית כנסת למספרה בדרך מעט שוממת במרכז הקריה. מעבר לדלת גדולה גילינו חלל ממוזג ומעט חשוך שבמרכזו עץ דובדבן ובר רחב ידיים.

״תמיד היה לי חלום להתעסק באוכל אסייתי. תקופת הקורונה אפשרה לי לפתוח מקום בגודל של 30 מטר, שיודע לייצר רק טייק אווי״, מספר ירון בן חמו, הבעלים. ״לאחרונה פתחתי את המסעדה ועדיין יש לי מספר מצומצם של רולים בתפריט - באחד אני אקח את הסועדים למקום של כמהין, בשני למקום של טרטר, בשלישי לחמוץ, ברביעי לצרוב - חוויות ספציפיות וממוקדות״.

אכלנו במקום סלט סום טאם תאילנדי שיוגש בפסטיבל, סלט שבאופן מסורתי מכינים במכתש ועלי. המנה הפרשית שילבה שורשים, כמו, פפאיה סלק וגזר והשתלבו בה נענע ורוטב חמאת בוטנים. ניסינו גם את הדים סאם אדממה ודים סאם בקר שיוגשו בפסטיבל.

לצד כל אלה התחילו האשדודים לראות ניצנים של בתי קפה ופטיסרי קטנים גם בשכונות מגוריהם וברחובות ראשיים. בעלי מקצוע רבים שעבדו תחילה מהבית, העיזו לאחרונה ופתחו מקומות משלהם. כך למשל, בית הקפה והפטיסרי ״רוטשילד 30״ שנקרא על שם כתובתו או ״דניאלה בוטיק פטיסרי״ ברחוב הציונות 43.

״כבר כשהייתי קטנה הייתי אדם מאוד עצמאי״, מספרת דניאלה ניסים בת ה-23 ומוסיפה: ״אמא שלי פחות טיפוס של מטבח, אז הייתי נכנסת לשם בעצמי ועושה הכל. בגיל 16 לקחתי סדנה בתחום והתאהבתי בעולם הזה״. לפני שהתגייסה לצה״ל כבר התחילה ניסים למכור את הקינוחים שלה.

״כשהשתחררתי פתחתי בבית סטודיו והייתי מוציאה ממנו הזמנות עד שפתחתי פה לפני כמה חודשים״. הקינוחים שלה מדויקים מבחינת מרקמים וטעם. גם השילובים שהיא יוצרת מעניינים. טעמנו אצלה לצד אספרסו קינוח בצק עלים מדופף ומקורמל שבמרכזו שכבות קרם פטיסייר ומעל שנטי וניל ופחזנית במילוי של קרם קרמל. ככה להנאתנו, באחד הרחובות המרכזיים באשדוד - ולא הרגשנו בפריז ולא הרגשנו בתל אביב, הרגשנו שהגענו למעוז קולינרי חדש שזה עתה מתפתח.