"מאסטר שף": מה VIP? כולה פסטה וכרוב ממולא

עוד שנה, עוד עונה של"מאסטר שף"באה עלינו לטובה, והפעם לא סתם עונה כי אם עונת VIP. "וי איי פיז", שוגה חיים כהן לומר בתחילת הפרק, לא לפני שהוא מסביר ש"את מקומם של הבשלנים החובבים תופסים מפורסמי העל". הידד, צוהלים להם ודאי הצופים הוותיקים. לא עוד זיכרונות חריימה מבית סבתא וניחוחות קוסקוס שרקחו אנונימיים. כעת הזמן לזיכרונות מבית סבתא וניחוחות קוסקוס VIP. מה ההבדל? אין הבדל, תזרמו.

• מבצעים מעולים במסעדות בכל הארץ

חייבים להודות שיש משהו מאוד מטופש ולא חדש במיוחד בפומפוזיות של תוכניות הבישול הללו. כן, שפים הם כבר מזמן היחידים שעוד יש להם את הזכות להיקרא "רוקסטארים" (בהגדרה פחות מוזיקלית ויותר מיתוגית ותדמיתית), אבל בשלב זה, אחרי כל כך הרבה שנים באוויר של "מאסטר שף", "המטבח המנצח" ודומותיהן, כבר ידענו, שבענו והקאנו כל קלישאת ריאליטי בישול. וצפייה בכרוב מתבשל, גם אם נעשית לרקע מארש צבאי, לא משנה את העובדה שמדובר עדיין, ובכן, בכרוב מתבשל.

אבל למה להתעכב על זוטות? את זה יעשה אייל שני בהמשך, כשינתח למוות בדרכו הציורית מנה של כבדי עוף עם בצל. נו, שטיק קבוע ומוכר, אבל הפעם הוא יעשה זאת בפניה שלחנה לסלאו, שחקנית אגדית שבאה להשיב את הכבוד למטבח הפולני. והיא תעשה זאת באמצעות בישול, אזכור של המילה "פולין" על שלל הטיותיה אחת ל-15 שניות וכמובן - פרגונים למטבח של בית אמא.

"אמא שלי הייתה אישה נהדרת אבל היא באמת בישלה זוועה", מפרגנת לסלאו לאמה בפריים טיים של המדינה. "היא הייתה מכבסת עופות", תמשיך הדיווה הגדולה של המסך הישראלי, כפי שהיא מכונה כאן, להתפאר. "אישה מיוחדת במינה. מבשלת זוועה". תודה על הפרגון, חנהל'ה. והם עוד מעיזים להגיד שאשכנזים הם אנשים קרים.

אדם שקצת יותר מתפאר, שלא נאמר מתפייט עד דמעות, על הבישולים של אמא הוא כמובןמשה פרץ- זמר ואדם שאת הקונטרה ל"פולניה" של לסלאו מביא בצורת היטפלות אובססיבית לשורש ר.ג.ש. "אני מתרגש ממש כמו בקיסריה", משקר פרץ למצלמה ולשופטים, ואחר כך יספר בהתרגשות על כמה הוא מתרגש לאכול קציצה מהידיים של אמא, לגלגל קציצה בעצמו או לקבל מההפקה סינר שנושא את השם שלו. אין ספק שמשה פרץ ראה פרק או שניים של חגיגת הנוסטלגיה והרגש שהיא "מאסטר שף". אבל בקטגוריית "התרפקות קולינרית לבנטינית" הוא פוגש מתחרה ראוי בדמות קובי אוז, שהולך על טקטיקת החנופה לישראל אהרוני ומספר לו כיצד ספר הבישול שלו חיבר בינו ובין אמא שלו.

רכבת המפורסמים (או בני משפחתם) ממשיכה להגיע.רוסלנה רודינהכנראה פספסה את השלב שבו היא אמורה להיאנח בגעגועים למטבח של אמא, מספרת לנו שהיא שונאת אוכל רוסי ומתחברת יותר לצד המזרחי שאין לה. זה לא יפריע למתמודד אלברט, שותפו לחיים של אסי עזר, לשאול אותה ברצינות גמורה אם היא מרוקאית. ויש גם את יפעת שאשא ביטון, שרת חינוך ולוחמת קורונה, ואפילו ליהיא לפיד, בעתיד כנראה אשת ראש הממשלה ובהווה ככל הנראה הבינונית שבבשלנים החובבים הערב. "רוב הזמן היא אשתו", מציגה אותה מיכל אנסקי ומוסיפה, "היום נגלה אם יש עתיד לבישולים של ליהיא לפיד". לא, מיכל. מה לא ברור בזה שהיא סיפרה לך שהיא התחילה לבשל לפני יומיים?

ומשלב הצגת האנשים שאתה יושב לידם בתור בבית קפה בשנקין לשלב התחרות שהוא, מי חשב, מאוד דומה לזה של אנשים רגילים. ליהיא לפיד מבשלת כרוב ממולא טבעוני, שעד שלב הטסטימוניאלז הופך איכשהו לצמחוני. משה פרץ נזכר בצדדים המרוקאי, הכורדי, והעיראקי שבו, סוגר מעגל עם לחם לזכר הפיצה שהיה מכין בגיל 15 ועל הדרך כותב להיט חדש, כשהוא מסביר שהוא "רוצה שהלב של הארטישוק ידבר אל הלב שלהם ואז הכל יהיה מושלם". שירה.

ועוד פאניקה: קובי אוז בלחץ מהפעלה של - כן, ניחשתם, סיר לחץ, חנה מזיעה מול תבשיל מלוח מדי, שרת החינוך מספרת על ישיבות ממשלה שהיא מעבירה במטבחון של שאשא ואלברט מפחד על מרקם הקנלוני שלו. וכל זה קורה, ב"מאסטר שף" כמו ב"מאסטר שף", לרקע מוזיקת קרב מלחיצה, משל היה מדובר בשחזור של מבצע נחשון ולא הנדוס של פסטה עם פול.

שלב הטעימות שגרתי וקרינג'י אולי מתמיד. זה קורה בעיקר ברגעים שבהם השופטים מתפתלים בניסיון לקשר בין תחום העיסוק של הבשלן שמולם לבין המנה שהכין - מהשוואה בין המוזיקליות לבישול של קובי אוז ועד המשפט הלגמרי אמיתי שנאמר בשידור אתמול על ידי אייל שני על הקנלוני של אלברט: "אם לא הייתי יודע שאתה ארכיטקט הייתי אומר שארכטיקט עשה אותו". משה מנסה לקנות את קולות השופטים באלכוהול, הכרוב של ליהיא לא לגמרי מבושל ובסוף קובי אוז מנצח. באמת מי חשב שהמטבח הפולני ינצח ב"מאסטר שף" את הזיכרונות מבית טיפקס. בסופו של דבר, עם כל הכבוד לתואר ה-VIP הרם, פסטה היא פסטה היא פסטה. גם אם מבשלים אותה בן זוג של מגיש טלוויזיה מפורסם, זוגתו לשעבר של זמר מוכר או אשת ראש הממשלה המיועד.