נדב אבוקסיס: "שקלתי להיכנס לפוליטיקה"

הערב תעלה העונה החדשה, שישית במספר, של תוכנית הסאטירה "עד כאן" בכאן 11 (ימים שלישי וחמישי), שתלווה את מערכת הבחירות. בין המשתתפים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית: אורנה בנאי, נלי תגר ולאה לב, אבי אטינגר, גדי וילצ'רסקי ומעיין בלום, ומהצד הימני: נדב אבוקסיס, רועי לוי, יותם זמרי ונועם פתחי.

עבוראבוקסיס (49)זו עונה שנייה שבה הוא לוקח חלק בתוכנית. "זה חלום מבחינתי", הוא אומר. "ממש כיף לי לריב עם אנשים שמייצגים דעות שלא מכילות אחת את השנייה. יש לנו צוות נהדר, יש לי כותב שאני חייב לו המון, בשם שחר איינבינדר, שאנחנו כותבים יחד, וזה תענוג. זו ההזדמנות שלך להגיד מה שבא לך. התוכנית היא אולי ימין נגד שמאל, אבל אין לי ממש צד, אני אוהב לצחוק על ביבי כמו שאני אוהב לצחוק על זהבה גלאון או על עפר שלח".

ובכל זאת, אתה נציג הימין בפאנל.

"נכון, אבל באותה מידה אני גם לועג לביבי, לשרה או ליאיר. זה לא מפריע לי. כשמשהו מצחיק - הוא מצחיק. נקודה. אין אצלי 'אני לא מדבר על זה ועל זה', והאמת היא שאצל כולם זה ככה. לאורנה בנאי לא תהיה בעיה לדבר על זה שהשמאל הצטמק. אנחנו אוהבים ללעוג לעצמנו".

יש שיגידו שהחברה הישראלית גם ככה מפולגת ומשוסעת, אז למה להביא את זה גם למסך?

"להפך. אנחנו מראים שאפשר להיות ימני ולצחוק על הימין או להיות שמאלני ולצחוק על השמאל. אפשר להיות אחד נגד השני באהבה גדולה, בדיוק ההפך מפילוג ומשיסוע. אורנה, שמייצגת את השמאל, יכולה לשבת פה עם פתחי וזמרי ואיתי ולהסתחבק, לצחוק אחד עם השני".

עד כמה אתה מעורה בפוליטיקה?

"כשהייתי בגן חובה צעקתי יחד עם עוד ילד 'בגין לשלטון, פרס מוכר עיתון'. מאז אני מעורב פוליטית. אמיתי. זה המשיך ב־79' כשחומייני עלה לשלטון, אני זוכר את זה כאירוע מכונן, ואחר כך מלחמת לבנון ב־82' והמשבר הכלכלי ב־84'. חיי הם פוליטיקה מאז ומעולם".

אז מה עם להיכנס לפוליטיקה?

"שקלתי - וביטלתי", הוא צוחק. "נפגשתי עם פוליטיקאי מאוד בכיר לפני כמה חודשים, ביוזמתי, סתם כדי להגיד לו שבא לי להיכנס לפוליטיקה. הוא יותר מרמז לי שאם אני רוצה - אני נכנס לרשימה שלהם. החלטתי שלא, בגלל הילדים שלי. אני רוצה להיות איתם, לגדל אותם, לחבק אותם, לחנך אותם. בשלב הזה, כשהם קטנים, זה הכי חשוב לי. אני לא פוסל בשלב מאוחר יותר. כרגע לא".

לקחו לך את עולם הבמה והסטנד־אפ. איך אתה מתמודד?

"לומדים לחיות עם זה. בשבוע שעבר הופעתי בזום לילד שחגג בר מצווה, ונהניתי כמו שאת לא יכולה לתאר. בימי הסגר הילדים שלי ושל אחי, שגר צמוד אלי, הם הקהל שלי. כלכלית אני לא יכול להתלונן. אמנם ירדו ההכנסות, אבל קרו דברים כמו זה שהצטרפתי לפאנל של חדשות הבוקר עם ניב רסקין או התוכנית 'עד כאן'. אני מתפרנס, אבל אני יודע שיש אנשים בתעשייה הזאת שלא מתפרנסים. אחד מאנשי ההגברה שלי הפך להית שליח. המצב לא נעים, ואני כבר מת לחזור להופיע מול הרבה אנשים. אני מאמין שזה ייקח עוד שנה. בינתיים קיבלתי את המנה הראשונה של החיסון".

עולם התרבות לא בראש סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות.

"זה נורא ואיום. אני חושב שהמוטציה הבריטית, המוטציה הדרום־אפריקנית והמוטציה הברזילאית לא היו מגיעות דרך היכל התרבות. הטיסו לדובאי אנשים שהביאו כל מיני מוטציות של קורונה, וזה לא היה קורה אם היו פותחים פה אולמות".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו