"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אי אפשר לנבא תוצאות אמת?

לקראת הבחירות הערוצים חופרים על מדגמים ושקרני הסקרים שוב תופסים נפח בכל שידור - אבל אי אפשר להאשים אותם

,עודכן
סקרי בחירות // הסקרים לא אמינים - ולא בגלל השקרנים

מחר הולכים לקלפי ומינה צמחיושבת לבד בבית, מחכה שהטלפון יצלצל, שאולי מישהו ייזכר בה ויזמין אותה לאולפן כדי להרים מדגם או ללרלר על ממשיכי דרכה. לפתע צלצול טלפון קוטע את השקט. "שלום", אומרים מהצד השני של השיחה, "אנחנו עורכים סקר לקראת יום הבחירות, אפשר לשאול למי גברתי מתכוונת להצביע?". ומה תענה בסיטואציה כזו גברת צמח? את התשובה האמיתית או שהיא תשקר?

יממה לפני יום הבוחר, זה אומר שבערוצים חופרים עוד ועוד על סקרים ומדגמים. כמיטב המסורת, סוקרי מדגמי הטלוויזיה הופכים בבת אחת לאנשים המבוקשים במדינה, ואלה מייד שולפים מחשבונים ובדיחות קרש על אחוזי חסימה ומתייצבים בכמה שיותר תוכניות כדי לקדם את עצמם ואת שידור ליל הבחירות של הערוץ.

"נאחל לך שכרגיל תקלע בול, או כמה שיותר קרוב לבול", איחל אתמול אור הלר (‭,17:00‬ רשת) לקמיל פוקס, אחרי עוד דיון עבש ביניהם על אחוזים, מתלבטים ושקרנים. סאגת השקרנים, כרגיל, תופסת נפח משמעותי כי הרי ידוע שישראלים מתמחים בלהתחכם, ולכן הם מעוותים סקרים בכוונה. קלמן ליבסקינד אפילו אירח בתוכניתו "עצם העניין" (‭,18:00‬ כאן ‭11‬) את פרופ' אייל וינטר כדי לנתח את התופעה, לשמוע מדוע אנשים משקרים בסקרים, ולבסוף להגיע למסקנה שצבעה את התחביב בצבע פוליטי חד-משמעי (מצביעי ימין, אלא מה).

מינה צמח פרשה בזעם אחרי סבב הבחירות הראשון והטיחה את אשמת כישלון החיזוי שלה באותם שקרנים אלמונים שחיבלו לטענתה בכוונה בתוצאות המדגם. אבל זה הכל עניין של מספרים. ולמען האמת, מספרים לא אמורים לשקר. לכן, במערכת בחירות צמודה כמו זאת שעוברת עלינו כעת, וכשידוע על כמה וכמה מפלגות הנושקות לאחוז החסימה, לא צריך להיות סטטיסטיקאי כדי להבין שכמעט בלתי אפשרי יהיה לנבא כבר מחר בערב - בשלב פרסום המדגם - את תוצאות האמת, כי אם יהיה צמוד אז הכל עוד יכול להשתנות. לפיכך, כשחגיגת המספרים תתנפץ בשעה עשר ודקה, והתוצאות אולי יהיו מעורפלות ולא הכי מדויקות, אל תאשימו את השקרנים.

שידורי אתמול בטלוויזיה, כל הערוצים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר