במקום לראיין את עדן חסון, צחי קומה עסוק בעצמו

ראשית כל, בואו לא נהיה קטנוניים. אם כל אחד היום יכול לחלום להיות ראש ממשלה, וכל אחת עם רינג תאורה יכולה להיות משפיענית - אז גם צחי קומה יכול לרצות להיות רפי רשף.
מנחה התכנית "סלבריישן" על חמש עונותיה מבטיח לנו בכל פתיח מפגש אישי וחושפני עם האלים העכשוויים (בוודאי שלו), ה"סלבס".

מה קורה בראיון עצמו? לא בדיוק "סלבריישן". על פי הפרק ששודר ביום שישי (22:45) ברשת 13, לא ברור מה מטרת התוכנית, חוץ מלהביא את הצופה למצב של אדם השוכב במצב קומה: מבט עצוב אל החלל והמתנה איטית לסוף.

המחלה שממנה סובלת "סלבריישן" היא שאת קומה לא מעניין אם המרואיין יוצא מעניין, אלא אם הוא עצמו יוצא כזה.

בספר "איך להיות מראיין עמוק בכמה צעדים פשוטים" קומה קרא שצריך להקשיב לאורח בהנהון, ואז להשעין את הסנטר על היד ולכווץ גבות, כי אז זה נראה שאתה מתעניין באמת.

בפתיח הראיון שלשום הבטיח קומה שעדן חסון ידבר באופן גלוי לב, "על ילדות עם צלקות, על הקושי בלהיות נאהב, וגם יתייחס לשמועות - ושמישהו ינסה לעצור אותו!!!". אם קצת עניין אתכם להכיר אמן עם קילומטרז' של בימבה - תגלו מהר כי המישהו שיעצור אותו הוא קומה בעצמו.
הוא יעצור אותו מלחשוף מה זה לגדול כנער דחוי, מה המשמעות הנפשית של יציאה מהעולם החרדי, ויוציא ממנו את אותה החשיפה שכבר נחשפה בכל ראיון אחר: עדן הוא סטרייט.

כי את קומה לא באמת מעניין לחשוף ולקלף. הוא נראה כמו מישהו שהזמין את חסון לדייט רומנטי: זורק לעברו מבטי פלרטוט מטרידים ומנסה להרשים בשאלות פסאודו־פסיכולוגיות שכאילו נלקחו מהמתמודד הכי סאחי ב"חתונה ממבט ראשון".

כך גילינו שעדן חסון "מקלף קליפות", "מוריד מגננות" ונמצא "בתהליך", כלומר המסע הזה הוא תהליך תהליכי והוא מבין את זה.

לסיכום, כרגע "סלבריישן" לא קרובה להיות תוכנית ראיונות חושפנית, אבל היי, אולי זה תהליך.