העונה הרביעית של "דקסטר", שנחשבת לטובה מכולן, הסתיימה בסצנה מטלטלת שבה מצא דקסטר מורגן את בנו היחיד, האריסון, יושב בשלולית הדם של אמא שלו, ריטה, אשר נרצחה מול עיניו. זאת היתה סגירת מעגל מושלמת לסיפור על דקסטר, הילד שחווה בינקותו אובדן אם בסיטואציה זהה, וגדל להיות רוצח סדרתי העובד במשטרת מיאמי. בדיעבד, הסצנה האייקונית ההיא היתה הרגע שאחריו הכל דעך.
"דקסטר" היא דוגמה לסדרה שלא ידעה לפרוש בזמן, ורק חירבה לעצמה את המוניטין ככל שהתקדמה. היא משכה ארבע עונות נוספות ונסחפה למחוזות הזויים עד שנפלטה ב-2013 בפרק סיום מגוחך, שבסופו זייף דקסטר את מותו והפך לחוטב עצים בעיירה מושלגת ונידחת. הפרסים, ההערצה, ההשפעה, ההיסטוריה - הכל נמחק תחת פיתולים מוזרים, טוויסטים צפויים וקווי עלילה מטופשים.
חשבנו שהסדרה נקברה לתמיד, ושהיא לא תראה יותר את פניה בציבור מרוב בושה. אבל אתם יודעים מה אומרים על דמויות שמתו מבלי שנראה את הגופה שלהן? בשוק הטלוויזיה הנוכחי, כשכל סדרה שהיתה פעם להיט מקבלת עיבוד מחודש, גם מותג שהתפגר מסוגל לקום לתחייה. הלילה שודר בארה"ב (זמין מהבוקר לצפייה ב-yes) הפרק הראשון בעונה "דקסטר: דם חדש", שמתהדרת בשם עדכני ובלוקיישן חורפי ומושלג, אך מרגישה ממש כמו "דקסטר" הישנה והכיפית.
ומה קורה בעונה החדשה? אנחנו פוגשים את דקסטר לאחר עשור ללא רציחות. קוראים לו היום ג'ים לינדזי (קריצה לג'ף לינדזי, הסופר שכתב את הדמות), הוא מתגורר בשומקום, עובד בחנות כלי נשק וציד, מתחזק זוגיות עם מפקדת המשטרה המקומית, ומנהל שיחות עם אחותו דב, שקיפחה את חייה בפרק הסיום הגרוע בתולדות הטלוויזיה, ותופסת את המשבצת של הארי (אביו המאמץ) כקול הפנימי שמלווה אותו.
כצפוי, הדם נשפך מהר ויש גופה שצריך להעלים. האריסון המתבגר מצליח איכשהו לאתר את אביו, שנטש אותו באותו פרק סיום מוזר, ועכשיו הוא חוזר לחיי דקסטר ודורש תשובות להמון שאלות.
דקסטר 2021 לא צריכה רק להתגבר על מחדלי העבר - אלא גם להתאים את עצמה לתקופה. והיא מנסה. אם דרך עיסוק צדדי במשבר האקלים או בבריונות בבית ספר, אם דרך כניסה של אינסטגרם ופודקאסטים לתוך העלילה, או דרך היבטים משטרתיים שהדמות הראשית לא מביאה בחשבון.
חרף המאמצים, "דקסטר" החדשה לא מחדשת כלום, אלא בעיקר פוזלת לעבר. בשיאה היא הוכיחה לעולם כי אפילו רוצח סדרתי יכול להיות גיבור נערץ. הפעם מוקדם עדיין להבין מה היא מנסה להוכיח.
לא היה אדם שמעורב בהפקה, כולל מייקל סי. הול, שלא הסביר כי המניע העיקרי לקאמבק הוא רצון לתקן את הזיכרון הנורא שהותיר פרק הסיום. האם אפשר לתקן את מה שנשבר לרסיסים? האם ניתן להחזיר סדרה שכולם רק השתוקקו שתמות לפני עשור? מעל לכל, "דקסטר: דם חדש" פונה לצופים שהיו לה ונטשו בדרך - היא תשחק להם על הנוסטלגיה, תתכתב עם העבר ותנסה למחוק את חרפת הפרידה הקודמת. המבחן האמיתי יבוא בסוף העונה. יותר גרוע מהפעם שעברה לא יכול להיות. האומנם?