הסרט התיעודי "ארבע שעות על הקפיטול": דמוקרטיה ברגעיה המטורפים ביותר

"מה שראינו בגבעת הקפיטול זה כלום לעומת מה שנתניהו מתכנן", זעק אביגדור ליברמן רק שלושה ימים אחרי מה שבאמת התרחש שם על הגבעה. המראות בדמיונם של לא מעט אנשי תקשורת ופוליטיקאים שלנו החליפו את אלפי האמריקנים המשולהבים באנשי ימין תומכי נתניהו.

אתמול שודר "ארבע שעות על הקפיטול", הדוקו החדש מבית HBO, ומצפייה בו כבר אפשר להבין באיזו קלות פוליטיקאים חסרי אחריות ובעלי אינטרס יכולים לשחק במוחם של אזרחים ולגרום לאסון. "אתם חייבים להפגין עוצמה, אם לא תילחמו בטירוף - לא תישאר לכם מדינה", הקריאה הזו של דונלד טראמפ בבוקר 6 בינואר, זמן קצר לפני השבעתו של ג'ון ביידן לנשיא, נתנה את האות לעשרות אלפי תומכיו המשולהבים, עם דגלי פדרציה ושנאה בעיניים, לעלות על בניין הקפיטול.

זה היה בוקר בלתי נשכח, כשעשרות אלפי אזרחים אמריקנים, אנשי "אמריקה השנייה", עלו להגן על המולדת ועל הרוח האמריקנית, לתפיסתם. מצוידים בארסנל נשק יצירתי, מאקדחים ועד חניתות וקלשונים, הם התאספו בוושינגטון די.סי כדי למחות על תוצאות הבחירות לנשיאות ב־2020, מתוך כוונה לעצור את הסמכת ג'ו ביידן לנשיא. הקריאה המפורשת של טראמפ מקבלת בדוקו הזה את המשמעות המסוכנת שלה, דווקא במסמך שלא "לוקח צד" ונותן לגיבורי היום הזה לדבר.

ממש כמו פיגוע התאומים, 6 בינואר שינה את אמריקה הנאיבית לתמיד, והסתיים במותם של חמישה מפגינים ובפציעתם של 140 שוטרים. הפסיפס הדוקומנטרי שמושיב לספר את הסיפור גם את נציגי ההמון, גם את אנשי בית המחוקקים וגם את השוטרים, מלמד שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות האפשרות לעלות על בית הנבחרים ולשבש בחירות לא היתה בין האפשרויות הללו. כך מצאו את עצמם כמה עשרות שוטרים אומללים בסיטואציה שלא ניתן להיערך אליה כמעט מול 15 אלף איש, שרצו את ראשה של האליטה הפוליטית של וושינגטון, כשהם צועקים "זה הבית שלנו" תרתי משמע.

התמונה המפורסמת מאותו היום, של המפגין בתחפושת רופא האליל בתוך מסדרונות בית הנבחרים, שידרה לעולם מחזה סוריאליסטי על סף ההומוריסטי והלא מאיים. זו התמונה שנתקעה לנו במוח, ומרתק לראות איך סרטונים קשים מלב החיכוך יספרו את הסיפור האמיתי של דמוקרטיה ברגעיה המטורפים ביותר.

"ארבע שעות בקפיטול" מציג כרוניקה של המרד, חלקה מורכבת מצילומי תקריב מתוך האספסוף, שהחליט שהממזרים מוושינגטון משחקים להם בפתקי ההצבעה. כשהוא מביא מחזות קשים שלא נראו עד היום מאותן ארבע שעות, הסרט מלמד מה יכול לצמוח מאנרכיה טהורה גם אם לא מאורגנת, יש שיאמרו אפילו חובבנית, של אנשים שתודלקו במסר מסוכן.

זהו מסמך שהוא שיעור מעורר מחשבה באזרחות, המביא אל מול המצלמה לטסטמוניאלס נינוחים את האנשים הנורמטיביים ביותר לכאורה, וחותך לתיעודים ממצלמות הסלולר שלהם בעימותים עם שוטרי הגבעה. זהו סרט שכל מי ש"מות הדמוקרטיה" היא רק סיסמה ריקה מתוכן עבורו, חייב לראות. במיוחד פוליטיקאים ואנשי תקשורת שמעזים להסית נגד ציבור ולספר כי הוא שנייה מלעלות על סמלי הדמוקרטיה כמו בתי המשפט ובניין הכנסת.

עם כל הכבוד לראש היצירתי של ליברמן ודומיו, אנחנו ממש לא שם. כשיושבים לצפות בדוקו מבינים כי התמונות מאמריקה יותר קרובות לאותו היום שבו ניסו מפגיני בלפור לעבור את מחסומי המשטרה ולחדור אל בית ראש הממשלה, כמובן בניכוי כלי הנשק הססגוניים. כמה מרגיע לדעת שהחלפת השלטון במדינת ישראל דמתה פחות לאירועי הפריצה לקפיטול, ויותר לגיבושון המחויך בשישי האחרון.

"ארבע שעות על הקפיטול", HOT8 ו־HOTVOD