אם כבר טראש, אז עד הסוף: "להיות איתה" מענגת כבידור קל

הפרק הראשון של"להיות איתה"גרם לנו להיזכר עד כמה מענגת יכולה להיות קומדיה רומנטית עשויה כהלכה ושסדרת בנות קלאסית בתוספת שפת האם, עם הניואנסים הישראליים הקטנים ואביב אלוש חתיך אחד זה כל מה שאנחנו צריכים בסוף יום ארוך. טראש זו לא מילה גסה, ו"להיות איתה" עושה בית ספר למושג אסקפיזם וממציאה אותו מחדש. באנו להתנתק וליהנות ואין צורך להתנצל על זה.

בעונות הקודמות, סיפור האהבה הסבוך בין כוכבת הקולנוע ההוליוודית והאופה הפשוט מבת ים הגיע לסוף טוב כשהשניים הצליחו להתחתן כנגד כל הסיכויים. עמוס ונועה נטעו תקווה בכל בנות ישראל שעדיין יש גברים כמו עמוס דהרי במאפייה הקרובה לביתנו ושבעיקר אין מה לקנא באף נועה הולנדר מושלמת באינסטגרם. אדרבה, החיים שלה מעפנים בדיוק כמו שלנו ואנחנו רק רוצות להיות החברות הכי טובות שלה.

אי אפשר היה לפספס את הפרומואים לעונה החדשה. הזכיינית פמפמה לנו היטב שאם נרצה או לא, אנחנו הולכים להיות שם. בדיוק כמו החברה הזו ששולחת הודעת הכנה "יש לי משהו מטורף לספר לך", הבטיחו הפרומואים שהבלתי יאומן עומד לקרות ושהדקה הראשונה תשאיר אותנו המומים. אז נכון, נועה התעוררה קטועת רגל וגרמה לנו להיזכר בפיגוע הדריסה שסגר את העונה הקודמת, ובשמיים הופיעו חלליות מרחפות שהרימו לנו גבה וגרמו לנו לחשוב "עוד פעם אסי עזר והשטויות שלו" . לבסוף, כשחשבנו שהכל בא על מקומו בשלום, גילינו לדאבוננו שנועה ועמוס כבר לא, וכמובן שאיך לא, כמו בכל עונה - יש מתחרה על ליבו.

הכי קל לדבר עלאביב אלוש, שהוא באמת הגבר המושלם לחובבות פחמימות ריקות, אך יותר מעניינת בהרבה היא דווקארותם סלע. היא עושה כהרגלה את הבלתי יאומן. יש לה את יכולת העל להיות יפה בצורה מגוחכת, בכל זווית ובכל תאורה, ועדיין ליצור אצל בנות תמותה שכמותנו תחושת הזדהות. רותם גורמת לנו לרצות להיות חברות שלה, ועדיין להיות יפה בצורה כמעט אבסורדית.

בשורה תחתונה, העלילה כאן לגמרי משנית ולא חשובה, כי להיות איתה עוסקת בחוויה. היא כמו סוף שבוע במלון מצוין שנותן לאורח בדיוק את מה שהוא רוצה. כל מה שבא לנו זה לנוח, בלי התחכמויות מיותרות. היא מענגת בלי להסריח ממאמץ וזוכרת שרק באנו לעשות פאן, שכל מה שאנחנו רוצים זה רק להכניס את המוח לשאט דאון וליהנות מכל רגע.

בשנים האחרונות בהן הורגלנו לתכני נטפליקס כבדים, נדמה שהאיי קיו שלנו נמדד לפי כובד התוכן שאנחנו צורכים. בעולם שכולו סגידה לאלימות ודם ב"משחק הדיונון", סדרה כמו "להיות איתה" מזכירה לנו שבשעה הזו אנחנו יכולים אשכרה ליהנות. כיף טהור בלי כאבי ראש וחרדות.

אם כבר טראש, אז עד הסוף. כמו שאנחנו רוצים במסעדה את הקוקטייל שלנו חזק ולא מעודן, תנו לנו את החוויה המהנה ללא בושה. אה, כן, ותארזו לנו אביב אלוש אחד חתיך לדרך. מלצרית, חשבון בבקשה.