איך אפשר שלא להתאהב בגל תורן?

פבלו רוזנברג הסתדר בחיים. האמת, זה משפט נדוש לומר על מישהו שמשתתף בתוכנית טיולים שמטיסה אותו ליהנות מהחיים בהודו, בתאילנד, ביפן, בברזיל ועוד. אבל יותר מאותן חופשות, חוויות, אוכל ואלכוהול, פבלו הסתדר כי שותפו למסעות האלה הוא גל תורן. וזה נראה ממש כיף להיות חבר של גל תורן.

אני הולך לזרוק פה אמירה, אז תהיו רגע ממוקדים. נגיד שהארכיטיפ של הגבר המצוי בתרבות הישראלית התחיל בימי ראשית המדינה בדמותם של עודד קוטלר ואריק איינשטיין, והמשיך כידוע דרך אסי דיין, שגילם ב"הוא הלך בשדות" את מודל הצבר המיתולוגי, הקיבוצניק האידיאליסט יפה הבלורית והתואר. בשנים שעברו מאז הוא התפתח עד לכדי מודל של גבר מזרחי מחוספס, כמו עמוס תמם ואביב אלוש, וכעת הזמן להשתדרג למודל חדש ומעודכן. כאן נכנס לתמונה גל תורן.

תורן מייצג סוג אחר של גבר טיפוסי. גם בו בולטים סממנים מוכרים של גבריות מחוספסת וכפתור פתוח בחולצה, אלא שהוא משתמש בנתונים שלו אחרת. הוא סמל מין בשל היותו אדיש לסיטואציה. המשיכה אליו נובעת מחוסר שלמות שמתבטאת בכרס קטנה, במשחק נונשלנטי ובאיזו כריזמה משוגעת שפורצת דרך הדמויות שהוא מגלם בסדרות.

הדמויות הללו אף פעם לא מאצ'ואיסטיות, אלא לרוב נוטות להיות דושבאגים עם וייב של מלאך דלוק שצריך חיבוק. מקבץ גברים מתוסבכים ותלותיים עם מנגנון פעיל של הרס עצמי. מדמות הרוקיסט שסידרה לו את הקריירה בדרמה "תעשה לי ילד", דרך איש קבע אינפנטיל ב"האחיות המוצלחות שלי" ועד השף האבוד שעשה ב"הטבח".

העובדה שכיום הוא מלוהק לתפקיד של אבא טיפוסי בקמפיין פרסומת לבנק, מסמלת שהמהפך הושלם. מי שהיה בעבר רוק־סטאר מחמד עבור תעשיית הטלוויזיה, הוא היום אב־טיפוס של הצבר הישראלי המודרני.

אתמול עלתה בכאן 11 העונה החמישית של "טיול אחרי צבא", והרביעית בכיכובם של פבלו וגל. בגלל הקורונה הצמד נשאר הפעם בארץ ומתעד טיול קרוואנים בן שבועיים ברחבי ישראל. תורן ישר משתלט על ההובלה, מבחינת ארגון ותמיכה נפשית, וגם מהצד הפרקטי של לנהוג בקרוואן ולהתגבר על תקלות מכניות כמו וישרים מקולקלים.

כשבפרק השני חוטף פבלו התקף חרדה על צוק בגובה של שמיים, ושניהם תלויים עליו בכבל אבטחה, מקפיד תורן לעמוד רגוע ואמפתי מאחורי חברו ודואג לומר לו את המילים הנכונות. "אני איתך, צמוד אליך אחי", מבטיח תורן, עוזר לפבלו להשלים את הצעידה מעל התהום ומחזיר אותו אל הקרקע הבטוחה. והכל מבלי לאבד לשנייה את הפאסון.

יש רוק־סטארים שמתמסחרים. הם שרים שורות חתרניות, מתראיינים נגד תרבות המיינסטרים, וכשהפרסום משתלט עליהם והכסף מסנוור, זונחים את עברם ומתרווחים בשלווה על כיסא נוח של שופט ריאליטי.

במקרה של תורן, ההצלחה שהוא זוכה לה בשנים האחרונות רק העצימה את המסתורין סביבו. הוא נותר חריג בשטח, היה בררן בבחירת התפקידים וסירב לכל תוכניות הריאליטי הקיימות. תורן לא אפשר לטלוויזיה המסחרית לשנות אותו, עד שבסוף היא זו שהתרגלה אליו.

"טיול אחרי צבא", מהיותה דוקו־ריאליטי, מאפשרת לנו לראשונה הצצה לגל תורן שמחוץ לדמויות ומחוץ לפרסונת הרוק־סטאר שלבש כסולן להקת מרסדס בנד; גל תורן עם יציאות שנונות, יכולת הקשבה, חוש הומור מושחז, הבחנות מדויקות על החיים וים של אינטליגנציה רגשית. וכשגל תורן האמיתי נחשף, בלתי אפשרי שלא להתאהב בו.