למראית הדז'ה וו: "ריק ומורטי" ממחזרת ומשעממת

לא בכל דבר שמתיימר לגאונות אפשר למצוא תחכום. קחו לדוגמה את הפרק האחרון של סדרת הקאלט המצוירת "ריק ומורטי": ריק סנצ'ז, המדען המטורף, יצר שיבוטים שלו ושל משפחתו אשר פוזרו ברחבי המדינה כדי לשמש פיתיון. למה? זה לא חשוב. מהר מאוד העניינים יצאו משליטה; זאת אומרת, השיבוטים החלו לייצר בעצמם עוד ועוד שיבוטים, ונפתחה מלחמת חיסול בין כל הדמויות המשובטות. סצנה אחר סצנה הן חיסלו וחוסלו משפחות שנראות בדיוק כמוהם, עד שנשארנו עם המשפחה האורגינלית. מוסר השכל: הכל היה מיותר.

בשבוע שעבר חזרה לנטפליקס סדרת המד"ב המופרעת בעונה חמישית (פרק חדש בכל יום שני), והיא ממשיכה לצעוד באותו המסלול המוכר והטוב. רק שהיא עושה את זה בדרך מעצבנת, כאילו תוקעת לצופיה אצבעות בעיניים ובוחנת כמה עוד ייתנו לה לעשות זאת. והנה, הפרק ששוחרר אתמול ונקרא "מורטי בריבוע" מרגיש ממש כמו שיבוט מחופף של פרקים מוקדמים.

אי אפשר להתכחש לכך של"ריק ומורטי" יש מדי פעם יציאות גאוניות, מסרים חברתיים חשובים וגם המון פאנצ'ים קורעים, אבל גם צריך לומר שקצת נמאס. "ריק ומורטי" חוזרת על עצמה, וזה בעיקר מרגיש כמו עצלנות מופגנת. כאילו היוצרים דן הרמון וג'סטין רוילנד, שגם ככה לא תכננו להגיע רחוק כל כך עם הפרויקט הזה, איבדו את הרצון לעשות סדרה טובה ומושקעת.

איכשהו הם ממשיכים מכורח ההצלחה. לפיכך אנחנו מקבלים פרקים כמו זה שבו שיבוט הורג שיבוט, שהורג שיבוט, שהורג שיבוט, וכך הלאה במשך 22 דקות עד לסוף הפרק. הדמויות מסרבות להתפצל אלא נשארות יחד כדי למנוע אפשרות לעלילות משנה; והדמות הראשית מסבירה את כל זה לצופים במילים מאוד כנות. וזה אשכרה משודר בטלוויזיה. אז אוקיי, הבנו את הטריק כבר לפני ארבע עונות, קלטנו את המסר והפנמנו את המטא, אבל כמה זמן זה אמור להמשיך ככה? כמה עוד שיבוטים של פרקים שכבר ראינו נקבל מ"ריק ומורטי"?