הסדרה הנהדרת הזו חזתה את הבחירות בישראל, וזה די מבהיל

כבר כשהתבשרנו על הגעת הדרמה המשפטית האמריקאית החדשה "קופרטינו", התעוררה מין תחושת רווחה. קולם הפוליטי של היוצרים רוברט ומישל קינג היה חסר מאוד באקלים הטלוויזיוני מאז שהסתיימה "הטובות לקרב" ב-2022. קול מפוכח, נוקב אך הוגן, שמזהה תהליכים בחדות מעוררת התפעלות, ומאבחן את הניואנסים של רוח הזמן עד שלא תמיד ברור אם הוא חלק ממנה או מוביל אותה. כל זה באצטלה של בידור סוחף וחכם.

דוגמה בוהקת במיוחד לכך הייתה בפרק הרביעי. גיבורי הסדרה הם מייקל פרייס (מייק קולטר, ותיק הקינגים מ"האישה הטובה" ו"פני הרוע") ואוליביה סיפר (רייצ'ל קלר, "פארגו"), שני עורכי דין שפוטרו מחברת טכנולוגיה בעמק הסיליקון. הוא גילה שמנסים לנשל אותו ממניותיו, היא פוטרה באמתלות שווא, ויחד הקימו משרד שנלחם בענקיות הטכנולוגיה בשם מי שנפגעו מהן.

את המשרד משלימה כריסטי (אלה סטילר, בתם של בן סטילר וכריסטין טיילור, שלא דומה לאף אחד מהם), צעירה עם אינסטינקטים חדים וקשרים שימושיים להפליא. בפרק החדש היא מוצאת את עצמה במטוסו הפרטי של צעיר עשיר בדרך לאיים הקריביים. הוא ושותפו הקימו אתר שהוא מעין מקבילה לפולימרקט, המאפשר למשתמשים להמר על התרחשויות עתידיות: מי ינצח בבחירות, אילו החלטות יקבלו פוליטיקאים ואין-ספור אירועים אחרים.

שני המנהלים חשודים בכך שהאתר שלהם משמש ככלי להטיית בחירות: מהמר עשיר במיוחד יכול להשקיע מיליוני דולרים בניצחון של מועמד מסוים, ולהעלות בכך את סיכוייו מעצם הנראות שלו בשוק ההימורים. קרי, לעצב במו ידיו את התנהגות הבוחרים והתוצאות, כפי שאכן קורה בעלילה.

המדהים הוא שהפרק שודר בארצות הברית ביום חמישי האחרון, יומיים בלבד אחרי הבחירות בישראל. באותו יום ממש פורסם תחקיר שלפיו פולימרקט פתחה בבדיקת פעילות חשודה סביב הבחירות הישראליות, לאחר שמאות חשבונות חדשים הימרו זמן קצר לפני סגירת הקלפיות על כך שנתניהו יישאר בתפקידו והליכוד תהיה המפלגה הגדולה ביותר.

זה לא בדיוק מה שקורה ב"קופרטינו", כמובן. בסדרה מדובר בחשד לניסיון להשפיע על הבחירות באמצעות הימורים, ואילו בישראל נבדק החשד שסוחרים ניצלו יתרון במידע כדי להרוויח מהתוצאות שלהן. אבל שתי הדרכים השונות האלה ממחישות עד כמה הכלי המסוים הזה יכול להשפיע בפועל ולהפוך לכאב ראש פוליטי.

אציין כי על אף הדיוק המרשים שלו, לטעמי זה דווקא הפרק הכי פחות טוב עד כה. העלילה נחפזת ומתקשקשת, ומעשיה של אוליביה - במיוחד כשהיא מנסה לעמוד בין המשטרה למרשה - חוצים את הגבול שבין הקומי למופרז. אבל אפילו כך הפרק מבדר ולבסוף אף מתוק, ומעל הכל, מעורר לא מעט מחשבה.

זו מעלתה הגדולה של "קופרטינו". התרחישים שלה נראים כאילו הם מציגים את הצעד המתבקש הבא במסגרת העולם הזה, כפי שהפרק הרביעי מוכיח בפועל; מה שהופך את יתר הסיפורים, ובפרט הקשת העלילתית המבריקה על בינה מלאכותית שתובעת את יוצריה, לנבואות שמחכות להתגשם. בדיוק כשם שעשו ב"האישה הטובה" ו"הטובות לקרב", הקינגים ממחישים שהעיסוק שלהם בהיבטים משפטיים של תקופה שאיש לא יודע איך נצא ממנה - לא רק מרתק אלא גם מנחם.

פרק חדש של "קופרטינו" עולה ביס, הוט ונקסט טיוי בימי שישי בצמוד לארצות הברית, ובימי ראשון בסלקום טיוי.