"אלוהים אדירים, בוב, אני לא רוצה גבר קירח": הקרב הסוער על התפקיד האגדי

ערב אחד ב-1986 ישבו המפיק רוברט ג'סטמן ואשתו באולם רויס שבקמפוס UCLA בלוס אנג'לס. בני הזוג נרשמו לקורס על הומור באמנויות, ובאותו ערב תוכננה קריאה של קטעים משייקספיר. על הבמה עלו שחקנית ולצדה שחקן אנגלי קירח, באמצע שנות הארבעים לחייו.

"הוא קרא את השורה הראשונה שלו ואני השתגעתי", סיפר ג'סטמן לימים ל-BBC. "פניתי לאשתי ואמרתי לה: אני חושב שמצאתי את הקפטן החדש שלנו".

ג'סטמן, יד ימינו של ג'ין רודנברי עוד מימי "מסע בין כוכבים" המקורית, עבד באותם חודשים על סדרת ההמשך, שתיקרא לימים "מסע בין כוכבים: הדור הבא". הוא חיפש שחקן שיוכל לפקד על החללית אנטרפרייז אחרי ויליאם שאטנר, ומצא אותו במקום שאיש לא חשב לחפש בו.

השחקן היה פטריק סטיוארט, שהלך לעולמו בשבוע שעבר בביתו בלוס אנג'לס, בגיל 86. באותו ערב לא היה לו מושג שמישהו בקהל מחפש קפטן חדש. ג'סטמן כבר היה בטוח בבחירה שלו. הבעיה הייתה שרודנברי חשב אחרת לגמרי.

"ג'ין מי? אני לא מכיר אותה"

באמצע שנות השמונים היה סטיוארט שם מוערך בבריטניה וכמעט אלמוני בארצות הברית. מאז 1966 היה חבר בלהקה השייקספירית המלכותית, ועל המסך הופיע בתפקידי משנה בסדרה "אני, קלאודיוס" (I, Claudius) ובסרטים "אקסקליבר" ו"חולית". לקליפורניה נהג להגיע במסגרת סבבים בקמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה, ושם התיידד עם כמה מהמרצים.

אחד מהם, חוקר שייקספיר בשם דייוויד רודס, ביקש ממנו טובה. "הוא התקשר אליי יום אחד ואמר: אני נותן הרצאה פומבית בקמפוס, ואם לא אכפת לך לקרוא כמה קטעים שימחישו אותה, אני חושב שזה יהיה נהדר", שחזר סטיוארט בריאיון ל"לוס אנג'לס טיימס" ב-2023.

למחרת בבוקר צלצל הטלפון. על הקו היה הסוכן האמריקני שלו: "מה לעזאזל עשית אתמול בערב ב-UCLA, ולמה ג'ין רודנברי רוצה לראות אותך הבוקר?". סטיוארט, שלא שמע מעולם על האיש שיצר את "מסע בין כוכבים", השיב: "ג'ין מי? אני לא מכיר אותה". הסוכן נאלץ להסביר לו במי מדובר.

עוד באותו בוקר נסע לביתו של רודנברי. בדלת קיבל את פניו ג'סטמן, ובפנים חיכו רודנברי ועוד שני גברים. "איש לא הציע לי לשבת", סיפר סטיוארט. "דיברנו בערך עשר דקות בעמידה, ואז ג'ין אמר: תודה שבאת, ולהתראות. ומצאתי את עצמי שוב ברחוב".

ג'סטמן זכר היטב את מה שקרה אחר כך. "ראינו את פטריק מתרחק ברכב השכור שלו בדרך לשדה התעופה, וג'ין סגר את הדלת, הסתובב, הביט בי ואמר, ואני מצטט: אני לא מוכן לקבל אותו", סיפר. "הוא לא רצה אותו, והוא לא אמר לי למה. אבל אני ידעתי למה".

אנגלי קירח בגיל העמידה

באמצע שנות השמונים כבר הייתה 'מסע בין כוכבים' המקורית, ששודרה בין 1966 ל-1969, לתופעת פולחן. "מסע בין כוכבים" המקורית, ששודרה בין 1966 ל-1969, הפכה מזמן לתופעת פולחן, וקפטן ג'יימס טי קירק של שאטנר היה מזוהה איתה לחלוטין. רודנברי חיפש יורש שיעמוד בהשוואה, ובראשו כבר הייתה תמונה ברורה.

"ידעתי שהוא דמיין צרפתי, גבר גברי ומלא חיוניות, עם הרבה שיער", סיפר ג'סטמן. "ופטריק לא התאים לזה בכלל. הוא לא היה יפה תואר במיוחד, הוא היה בעל מראה ייחודי, והוא היה קירח. קירח לגמרי". המפיק ריק ברמן, שקיבל לימים את המושכות בזיכיון, תיאר את אותו פער מזווית אחרת. "אני חושב שג'ין דמיין מישהו קרוב יותר לוויליאם שאטנר צעיר, דמות הרפתקנית ונועזת בנוסח הוריישיו הורנבלואר או אינדיאנה ג'ונס", אמר בריאיון לארכיון של אקדמיית הטלוויזיה האמריקנית. "ג'ין לא אהב את פטריק סטיוארט, והוא לא אהב את הרעיון שבחור אנגלי קירח ייכנס לנעליו של ויליאם שאטנר".

רודנברי עצמו לא ייפה את הדברים. "התגובה הראשונה שלי הייתה: אלוהים אדירים, בוב, אני לא רוצה גבר קירח", הודה לימים. "בחוכמתו, ג'סטמן שמר על שתיקה ונתן לי להתרגל אליו". סטיוארט זכר ניסוח בוטה עוד יותר. "ג'ין הוא שאמר: מה לעזאזל? אני לא רוצה אנגלי קירח בגיל העמידה", סיפר בשולחן עגול של שחקנים שערך "הוליווד ריפורטר" ב-2020. "איפשהו במרתפים של פרמאונט יש פתק שעליו כתוב: אני לא רוצה לשמוע שוב את השם פטריק סטיוארט, לעולם. חתום, ג'ין רודנברי".

לפי ג'סטמן, הבוס נשבר אחרי האודישן של המועמד האחרון שנותר ברשימה. "הוא יצא מהחדר, הדלת נסגרה וכולנו שתקנו. לא נשמע שום צליל", שחזר. "ולבסוף ג'ין רודנברי נאנח אנחה גדולה ואמר: בסדר, אני הולך עם פטריק".

זה לא הגיע בלי תנאים. "כשנביא אותו לאולפן לאודישן האחרון, אני רוצה שהוא יחבוש פאה", אמר רודנברי לברמן, "כי אני לא רוצה שהבחור הזה ייכנס לשם קירח".

טיסת הפאה

סטיוארט איבד את שיערו כבר בגיל 18, ולאורך השנים החזיק "פאת אודישנים" קבועה, שבה השתמש כדי להרגיע מלהקים שנבהלו מקרחת. כשהגיעה הדרישה של רודנברי, הוא כבר התכונן לטיסה ללוס אנג'לס, והפאה נשארה בארון בביתו בלונדון. הסוכן התקשר לאשתו, שילה פלקונר, ואת ההמשך תיאר סטיוארט בספר הזיכרונות שלו, Making It So, שיצא ב-2023.

"שילה שלפה בחריצות את פאת האודישנים שלי ממקומה בארון וארזה אותה בקופסה, ואז נציג של בריטיש איירווייז אסף אותה והעלה אותה על טיסה מאוחרת יותר ללוס אנג'לס", כתב. "אני לא יודע אם הפאה שלי טסה במחלקה ראשונה".

סטיוארט אסף את החבילה בעצמו בנמל התעופה של לוס אנג'לס, ובאולפני פרמאונט עזרה לו מעצבת שיער להרכיב אותה. מולו נותר מתחרה אחד, השחקן האמריקני סטיבן מאכט. בחדר ישבו בכירי האולפן, ובראשם ג'ון פייק, נשיא חטיבת הטלוויזיה של פרמאונט.

הוא קרא סצנה אחת בלבד, חזר לחדר ההלבשה והסיר את הפאה. זמן קצר אחר כך הופיעו בדלת שלושה מנהלים, הודו לו ונפרדו ממנו. סטיוארט היה בטוח שזה סימן רע. מעצבת השיער, נרגשת, הסבירה לו שההפך הוא הנכון: הם באו לראות איך הוא נראה בלי הפאה.

ברמן זכר את המשפט שאמר פייק בסוף אותו יום: "לכו על האנגלי, אבל תיפטרו מהפאה". "אלה היו המילים הכי טובות שיכולנו לשמוע", סיפר.

הקרחת שבגללה רודנברי כמעט פסל אותו הפכה לסימן ההיכר של קפטן ז'אן-לוק פיקארד. רודנברי עצמו סגר את הסוגיה כבר במסיבת העיתונאים הראשונה. "עיתונאי שאל את ג'ין רודנברי: זה לא הגיוני, יש לכם שחקן קירח בתפקיד. עד המאה ה-24 הם בטח כבר ימצאו תרופה להתקרחות", סיפר סטיוארט ל-BBC. "וג'ין רודנברי ענה: לא, במאה ה-24 לאף אחד כבר לא יהיה אכפת. זה היה אחד הדברים היפים ביותר שנאמרו אי פעם על גברים כמוני".

הקשר הצרפתי

גם המבטא של פיקארד עבר תהליך דומה. הדמות נכתבה כצרפתייה, וההפקה ביקשה מסטיוארט לנסות לגלם אותו במבטא צרפתי. "איפשהו בארכיונים של פרמאונט אמורה להיות קלטת וידאו שבה אני אומר את השורות של פיקארד במבטא צרפתי", סיפר ב-2020 בתוכנית הרדיו Fresh Air. "הם באמת רצו שאעשה את זה".

כשנשאל אם הרעיון נפסל, צחק. "אוי, כן. ברור שאם היו רוצים, הייתי עובד על זה ומגיע למבטא צרפתי מושלם ככל האפשר. אבל אני חושב שאני יודע מה עשיתי. את הפתיח המפורסם, החלל, הגבול האחרון, עשיתי ככה". כאן הדגים, במבטא צרפתי כבד, את פתיח המסעות של החללית אנטרפרייז, וסיכם: "וזה לא עלה שוב אף פעם".

שאלה גדולה יותר נותרה פתוחה: מי בעצם האיש הזה. סטיוארט ניסה לחלץ תשובות מהיוצר, אבל השניים לא התקרבו מעולם. "אכלתי איתו ארוחת צהריים רק פעם אחת, רק שנינו, ואמרתי: אז ג'ין, תעזור לי. מאיפה צמח הרעיון לדמות? יש לך נקודות אחיזה שאוכל להשתמש בהן ולבנות עליהן?", שחזר ב"הוליווד ריפורטר". "והוא אמר: אה, כן, יש לי את זה כאן. הוא שלף עותק מרופט בכריכה רכה של אחד מספרי הוריישיו הורנבלואר ואמר: הכול כתוב כאן".

הורנבלואר, קצין הצי הבריטי מספריו של סי-אס פורסטר, נלחם בצרפתים של נפוליאון ושימש לרודנברי מודל עוד בימי קירק. "אבל מכיוון שהייתי בחללית ולא בספינה שמפליגה באוקיינוס, הרגשתי שמעולם לא סיפקתי את ג'ין כמו שהוא רצה", אמר סטיוארט. רודנברי, שביקר בסט פעם או פעמיים בשבוע, לא הסתיר את הסתייגותו. "הייתי תופס אותו מסתכל עליי בהבעה שאמרה: מה לעזאזל הבחור הזה עושה בסדרה שלי?". רודנברי מת ב-1991, במהלך העונה החמישית.

גם סטיוארט לא היה מרוצה מהקפטן שלו בהתחלה. הוא הגיע לסט עם המשמעת הנוקשה של התיאטרון הבריטי, וכשדניס קרוסבי ניסתה להפיג את המתח ואמרה לו שצריך גם ליהנות לפעמים, השיב לה: "אנחנו לא כאן כדי ליהנות, דניס". "בדיעבד, כולם, כולל אני, מוצאים את הסיפור הזה מצחיק", כתב בספרו. "אבל באותו רגע, כשהשחקנים התפוצצו מצחוק לנוכח ההכרזה המתנשאת שלי, לא התמודדתי עם זה טוב. לא אהבתי שצוחקים עליי". הוא יצא בסערה מהסט, נכנס לטריילר שלו וטרק את הדלת.

ב-2023 הודה בתוכנית של גרהם נורטון שהיה "מאוכזב מאוד" מהאיכות ומהאופי של עבודתו בעונה הראשונה, משום ש"זה לא היה אמיתי מספיק". "זה היה סמכותי מאוד ופיקודי מאוד, אבל רועם הרבה יותר מדי", אמר. המפנה הגיע בהדרגה. "הגיעה נקודה, אולי איפשהו בעונה השלישית, שבה הבנתי שהפער בין ז'אן-לוק פיקארד לפטריק סטיוארט הלך והצטמצם", סיפר ל-NPR. "בסוף התחלנו לחפוף, ועד שסיימנו את הסדרה ועברנו לסרט הראשון, הכרתי את האיש הזה מכל צדדיו, כי הוא לא היה ז'אן-לוק פיקארד לגמרי. הוא היה בחלקו פטריק סטיוארט".

"אסור לך לעשות את זה!"

לפני כל זה, סטיוארט עוד היה צריך להחליט אם הוא בכלל רוצה את התפקיד. ההצעה כללה חוזה לשש שנים, התחייבות עצומה לשחקן תיאטרון שאשתו וילדיו נשארו באנגליה. "למדתי שהחוזה שמציעים לי הוא לשש שנים, אבל אמרו לי שיהיה לנו מזל אם נשרוד את העונה הראשונה, אז שלא אדאג בקשר לזה", סיפר ל-NPR ב-2023. "אני זוכר שחקן אחד שאמר לי: תשמע, תחתום, תעבוד חצי שנה, תרוויח כסף בפעם הראשונה בחיים, תתפרסם, תשתזף ותחזור הביתה. וחשבתי: כן, זה לא נשמע רע. עם זה אני יכול לחיות".

מי שלא השלים עם ההחלטה היה איאן מקלן. השניים הכירו מהלהקה השייקספירית המלכותית, אף שבאותן שנים עוד לא היו חברים קרובים ומעולם לא לוהקו לאותה הפקה. "כשאמרתי לו שאני עומד לחתום על החוזה, הוא כמעט מנע את זה ממני בגופו", כתב סטיוארט בספרו, וציטט את מקלן: "לא! אסור לך לעשות את זה. אסור לך. יש לך יותר מדי עבודה חשובה בתיאטרון. אתה לא יכול לזרוק את זה בשביל טלוויזיה. אתה לא יכול. לא!".

סטיוארט נשאר בשלו. "הפעם נאלצתי לומר לו שאני מרגיש שהתיאטרון יחזור לחיים שלי בכל פעם שאהיה מוכן לכך, ואילו הצעה לתפקיד הראשי בסדרת טלוויזיה אמריקנית אולי לא תגיע שוב לעולם", כתב. מקלן הניד בראשו בעצב "כאילו התגייסתי לצבא", אבל איחל לו בהצלחה והעניק לו חיבוק גדול.

גם אחרי החתימה לא האמין סטיוארט שהעסק יחזיק מעמד. "כשזה התחיל, לא חשבתי שאשרוד אחרי הפיילוט", סיפר לימים. "לא פרקתי את המזוודות. לא ראיתי בזה טעם".

"הדור הבא" עלתה לשידור בספטמבר 1987, נמשכה שבע עונות ו-178 פרקים והניבה ארבעה סרטי קולנוע. סטיוארט, שהבטיחו לו שלא יעבור עונה אחת, חזר לפיקארד גם בסדרה "מסע בין כוכבים: פיקארד", שהסתיימה ב-2023 אחרי שלוש עונות.

לימים הפכו סטיוארט ומקלן לאחד מצמדי החברים המוכרים בעולם הבידור. הם גילמו את פרופסור אקסבייר ומגנטו, ידידי נפש ויריבים ותיקים, בסרטי "אקס-מן", הופיעו יחד ב"מחכים לגודו" בלונדון ובברודוויי, וב-2013 ניהל מקלן את טקס הנישואים של סטיוארט לזמרת סאני אוזל.

לדברי סטיוארט, מקלן הודה מאז שטעה. ב-2020, לרגל יום הולדתו ה-80 של חברו, אמר מקלן ל"גרדיאן": "הוא כבר מזמן סלח לי על העצה שלא לסכן קריירה יציבה על הבמה הבריטית בשביל עתיד לא ודאי ב'מסע בין כוכבים'. הדרך שבה הוא קיבל את העבודה הזאת היא דוגמה מושלמת לכך שהמזל יודע להאיר פנים".