הסרט על נגה ארז: דוקו טעון על פוליטיקה ואנטישמיות במקום על מוזיקה

הדוקו על נגה ארז (״NOGA״, yes VOD) מאוד עצוב. לקראת סופו מתמרמרת זמרת הפופ על כך שכל ראיון שלה, כל הופעה בפסטיבל וכל אלמנט שיווקי/יחצני/אמנותי כלשהו שנוגע אליה - מייד מזדהמים איכשהו בהיבטים פוליטיים.

״לפני 7 באוקטובר היית ידועה כאמנית ביקורתית, כאמנית ליברלית, ופתאום את הצטמצמת למשהו שהוא ׳להיות ישראלית׳״, אתגר אותה עיתונאי זר שפגש בה, והיא השיבה בתסכול: ״אני עושה ראיונות עם עיתונאים כמוך, ואני מדברת על ישראל ועל המצב ועל הקונפליקט במשך 90-95 אחוז מהראיון, אני לא מדברת על המוזיקה באותה מידה. אני לא רואה את זה קורה לאמנים ממדינות אחרות. אני תוהה איך זה לספר את הסיפור מפרספקטיבה של מוזיקה״.

וגם ״NOGA״, הסרט שעשו עליה האחים ג'ונו ובנג'י ברגמן, בסופו של דבר עושה לה את אותו העוול. הסיפור של הדוקו בורח לממדים גדולים יותר, ומצמצם את הזמרת לדמות מעוררת מחלוקת שבבית מפגינה נגד הממשלה ובחוץ מסרבת לתמוך בפומבי בפלסטינים. סרט שמשתמש בה כדי לבנות על גבה אמירה רחבה על ישראל ועל ישראלים. אמירה שנעטפה בתוכן אישי, כמו משבר בזוגיות או היריון, אבל השתלטה לחלוטין על הנרטיב הכללי.

במקום סרט על נגה ארז, זה סרט על התקופה, על אמנות ישראלית, על אנטישמיות ועל פוליטיקה. וגם קצת על מוזיקה.

NOGA | yes VOD