מונדיאל של "תראו אותי": כשהשדרנים מתעסקים בעצמם במקום במגרש

שידורי מונדיאל 2026 | כאן 11 וספורט 1

1. השלכת של מקסיקו נצבעה ירוק דהוי, כשיורם ארבל סיפר בפעם האלפיים איך שידר את שני הגולים האיקוניים של דייגו. האמת, נדמה היה כאילו חזרתו של ארבל אל עמדת השידור של אצטדיון האצטקה, 40 שנה אחרי, היתה למעשה האירוע שלשמו התכנסנו. מונדיאל של "תראו אותי".

יום השידורים הראשון של גביע העולם הוקדש ברובו לארבל, ששידר את משחק הפתיחה בתום פרומו מתמשך סביב הקאמבק שלו. אפילו תיעדו אותו מטפס מחדש על מדרגות האצטקה, לפני שניצל את הרגע כדי לספר לצופים שוב על המונדיאל עם דייגו.

אבל אז נפתח המונדיאל של עכשיו, וארבל נשמע כמו כדורגלן במשחק ותיקים - נותן ספרינט אחד, מחזיק את הצד וחי על העבר. בקושי שלט במתרחש, קולו נשבר בגול, וכשהמשחק הסתיים אמרנו "הללויה".

לא רק ארבל התעסק בעצמו: עשרות נציגי כאן באמריקה פתחו מצלמה בכל מיני נקודות ביבשת, ודיווחו על התרגשותם ועל מעשיהם ועל התרשמותם. את איתי שכטר שלחו מצויד במיקרופון לשטיח אדום, ושם רדף הפרשן אחרי שחקני עבר עד שהשיג סלפי עם רונאלדו הברזילאי. איזה גבר, תראו אותו.

כשנגמר המשחק, שכטר עמד מחוץ לאצטדיון ודיבר על עצמו כרגיל. בשלב מסוים קטעו אותו שני מקסיקנים יהודים שביקשו להתראיין אצלו. במקום לזרום איתם ולשמוע מי הם ומהן חוויותיהם - הוא נפנף אותם כדי להמשיך לספר על הסלפי עם רונאלדו ולאחל יום נישואים שמח לרעייתו שבבית.

48 נבחרות מתחרות במונדיאל, 1,250 שחקנים, בשטח מסתובבים אלפי סיפורים על אוהדים, עסקנים, מפגשים ומה שתרצו - אך בינתיים מתעסקים בשידור בהסתבכות התחבורתית של השדר דור הופמן שהתמודד עם ביטולי טיסות, או ביציאתם של אסף ויהונתן כהן למסעדה גאורגית, ומקרינים את בן סהר חודר לחדר ההלבשה של נבחרת ארה"ב כדי להיפגש עם מאמנו לשעבר. החבר'ה טסו לשדר מונדיאל, אבל הם בעיקר מספרים לנו איך זה לשדר מונדיאל.

2. כשבאולפן יושבים פרשנים (כולל מאמני נבחרות ישראל למיניהם) שמגחכים על הנבחרות החלשות ועל "המשחקים המשעממים שלא מעניינים אף אחד" - כדאי להזכיר שנבחרת ישראל היא נבחרת ישראל, ושעדיף לשתוק וללמוד איך אותן הנבחרות הקטנות מגשימות את מה שאנחנו חולמים עליו כבר 56 שנה.

3. "שלושה חודשים אני לומד על צ'כיה ודרום קוריאה, אני כבר מחובר אליהן רגשית", הודה הפרשן מאור מליקסון בפתח שידור הלילה הראשון. ואז, בדקה ה־68, השידור הקולי ממקסיקו נותק, והשדרנים השתתקו עד לדקה ה־91. מזל שהיה לילה - לא רבים שמו לב או התלוננו.

נדמה כי שעות השידור הליליות השפיעו הפעם על אריזת האירוע ועל עבודת האולפנים הפתוחים. בלילות הראשונים, בכאן 11 הסתפקו בשידור מחופף בעמידה מהמגרש, כדי לקדם את המשחק, במקום להפעיל אולפן מאויש.

במקביל, בספורט 1 פתחו בלילה שידור פודקאסטי ללא טאקט וכללי מיינסטרים, אבל גם בלי תוכן אמיתי. בשבת לפנות בוקר, לדוגמה, טל פרידמן ומתן חלק ניהלו שם את השיחה הבאה: "במקרה של 0:0 צריך לזרוק גמדים על השחקנים", "יש משהו יותר משמח מגמדים בעולם הזה?", "אולי ענקים", "אתה דומה לשמש מ'טלטאביז'".

אני מניח שאם המונדיאל היה בשעות הפריים־טיים, היחס אליו היה רציני יותר. לפנינו עוד שישה שבועות מהדבר הזה, ואף אחד לא יודע איך זה ייגמר.