"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכל בשביל הרייטינג: החשוד באונס שי-לי עטרי קיבל מתנה מרביב דרוקר
בחברה דמוקרטית מראיינים את כולם, גם אנשים מרושעים • אבל הריאיון עם יובל וילנר וזמן המסך שקיבל עשו עוול למתלוננות נגדו • ככה זה כשעושים הכל בשביל רייטינג
יובל וילנר. צילום: צילום מסך
עובר מסך

הכל בשביל הרייטינג: החשוד באונס שי-לי עטרי קיבל מתנה מרביב דרוקר

בחברה דמוקרטית מראיינים את כולם, גם אנשים מרושעים • אבל הריאיון עם יובל וילנר וזמן המסך שקיבל עשו עוול למתלוננות נגדו • ככה זה כשעושים הכל בשביל רייטינג

ניר וולף
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המקור - ראיון עם יובל וילנר | רשת 13, 21:30

רביב דרוקר הקדיש את תוכניתו "המקור" כדי לאפשרלחשוד באונס, יובל וילנר, לפרט את גרסתו ולנסות להפריך את טיעוני המתלוננות נגדו שי־לי עטרי ונעמה שחר.

בדיעבד, וילנר לא יתעורר מחר אפוף ויאמר "אוי, מה עשיתי", כי עם סרט כפי שקיבל מדרוקר הולכים לשופט ומקבלים זיכוי.

יש שיאמרו, ואני ביניהם, שמותר ורצוי לראיין כל אדם. טלוויזיה אינה כלי תעמולה, וראיון לא צריך לשרת תמיד את המרואיין.

בחברה דמוקרטית והוגנת מראיינים את כולם, גם אנשים מרושעים. התקשורת מחויבת להטריד בשאלות קשות, להתעמת עם מעשים רעים, לעורר רגשות ולהישאר נאמנים לחשיפת האמת.

דווקא בגלל זה, "המקור" אמורה להיבחן לפי הדרך שבה בחרה לבחוש בפרשות האונס המדוברות.

רוצה לומר, בסופו של הפרק, דרוקר לא נתן משקל שווה לשני הצדדים. זה לא היה תחקיר הוגן: היה צד שהאשים וצד שהתגונן.

והשיחה עם וילנר התנהלה ממש כאילו זו חקירת משטרה, שאליה הוא הגיע מוכן משפטית כדי לבלום על הסף כל האשמה נגדו.

קלאסיקה של "המילה שלה מול המילה שלו".

רק התקרבנות מתמשכת של הגבר, שלדבריו פעל בהדדיות, נישק וחיבק את הבנות, וכעת הוא מסכן כי שחטו אותו באינטרנט.

ישב דרוקר מול החשוד האומלל וידיו משולבות.

עבודת העיתונאי היא לחקור אמת ושקר, אך דרוקר ערך את הדוקו הזה בצורה כלל לא מאוזנת, והתרכז בשאלות מסוג מסוים.

שאלות שכל מטרתן היתה לעמת את וילנר עם גרסתן של עטרי ושחר (האם הכנסת סם אונס לכוס? מה בהתנהגות שלה ביטא הסכמה?), ואז לערער את טענות הבסיס שלהן.

הוא גם שלח את וילנר לפוליגרף (אך אִפשר לחשוד לבחור את המכון ואת השאלות שנשאל - והוא, כצפוי, יצא דובר אמת).

הצגת סיפורה של עטרי הסתכמה בשש דקות יבשות וקונקרטיות, בעוד וילנר קיבל 50 דקות לנסות להוכיח אחרת.

כמו כן, קולן של המתלוננות לא באמת הושמע. רק הקלטות ישנות מראיונות קודמים. עורכי דינן לא הופיעו בסרט.

לפרקליטו של וילנר דווקא נמצא המקום כדי לספק בשידור את כל טיעוניו והכחשותיו.

בחברה הוגנת, לא צריך לכעוס על דרוקר כי נתן במה לחשוד באונס, אלא צריך לרתוח עליו בגלל הנזק שעשה למתלוננות.

שזה אומר: דרוקר לא באמת חשף אמת, אלא רק הטיל ספק רב בטענות המתלוננות, ערער אותן ולא סיפק אמת מוגדרת.

בכך הצליח בעיקר לשרת את קו ההגנה של וילנר: האונס אולי קרה ואולי לא, ומשום שאי אפשר לקבוע, הוא זכאי מחמת הספק.

יובל וילנר, אף שיצא מהראיון הזה חלקלק, שרלטן ולא אמין,

לא היה יכול לחלום על שירות טוב יותר במצבו.

רציתי להוסיף לסיום:

ייתכן שזה שקוף,

ייתכן שזה ברור,

טור זה נכתב באקרוסטיכון, ולפיכך

יש בו מסר חבוי.

ניסיתי להיות עדין, אבל

גם אמת כזו חשוב לצעוק: רביב דרוקר יעשה הכל בשביל רייטינג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...