הציבור הישראלי לא רוצה הפסקת אש - הוא רוצה כנות

רמת הציפיות שלנו מהמלחמה הזאת כבר מזמן בשפל. הציבור הישראלי, כך נדמה, לא צמא להפסקת אש, הוא רוצה כנות. הדיון באולפנים זולג בהדרגה מביטויים כמו "Boots on the Ground" ו"משטר לא מחליפים מהאוויר" לתחינה ליושרה. המגישים תוקפים את המרואיינים, ובצדק, על כך שלא סיפרו את כל האמת בכל הקשור לאיראן ובעיקר לחיזבאללה שגמרנו, קברנו ומעכנו.

הכמיהה הזאת היא סוג של כתב כניעה. של הציבור? של הערוצים עצמם? לא ברור, אבל אמש יצאו מהדורות 12 ו־13 להפסקה שהזכירה את הימים הלא רחוקים שבהם, אחרי דקות ארוכות של פרסומות, פתאום נראה שעון עצר שמסמן שבעוד ארבע דקות ומטה יחזרו לשידור.

זה, אם תרצו, הסימן המובהק ביותר לכך שחזרנו לעניינים הרגילים. אף אחד כבר לא חושש לאבד רייטינג במהדורה, ממילא עוד מעט יעברו למירוץ למיליון ולאח הגדול. גם בערוצים הבינו שיותר משהציבור מותש מהשאלה אם המלחמה תסתיים ומתי, הוא התעייף לחלוטין מהמונח הפומפוזי "פאנל הפרשנים".