עו"ד משה מנשה מוכר לציבור בעיקר מהופעתו בתוכנית ההיכרויות החרדית "ווארט" בעונה השנייה, שם בלט כדמות כריזמטית שמביאה קול פתוח וישיר מתוך המגזר החרדי אל המסך. אך מאחורי הדמות הטלוויזיונית והחשיפה הציבורית, מתנהלת בשנים האחרונות גם פרשה משפטית מורכבת שמציבה אותו באור שונה לחלוטין. נגד מנשה הוגש כתב אישום בגין תקיפה וחבלה ממשית, בעקבות סכסוך שכנים ממושך סביב פרויקט נדל"ן שבו היה מעורב, סכסוך שלטענתו הסלים לאירועים אלימים קשים.
משה מנשה בראיון חשוף עם אסף הדר | "היום"
בראיון חשוף לפודקאסט של אסף הדר, מנשה מתייחס בהרחבה למקרה ומציג גרסה הפוכה מזו המשתקפת בכתב האישום. לדבריו, מדובר בעימות מתמשך עם שכנים שהתנגדו לבנייה, שכלל שורה של חיכוכים, תלונות והליכים משפטיים, עד שלטענתו הגיע לשיא באירוע אלים שבו הותקפו בני משפחתו. הוא מתאר מציאות של הסלמה מתמשכת, תחושת רדיפה והתמודדות ממושכת עם הליך משפטי שנמשך כבר שנים, לצד פגיעה בתדמיתו הציבורית.
לצד העיסוק בפרשה, השיחה נעה גם בין נקודות אחרות בחייו: המעבר המהיר מאלמוניות לחשיפה רחבה בעקבות התוכנית, הביקורת שספג בתוך המגזר החרדי בשל עמדותיו הליברליות, והעיסוק החוזר שלו בתחושת הבדידות שחוצה מגזרים. מנשה מדבר על הפער בין הדמות שנראית על המסך לבין המציאות המורכבת שמאחוריה, ועל הניסיון להמשיך קדימה תוך כדי התמודדות עם לחצים ציבוריים, משפחתיים ומשפטיים.
איך אתה בתקופה הזו?
"תקופה עמוסה. מדינת ישראל נמצאת במצב לא הכי יפה שלה, ואני רואה שזה חלק מהצמיחה וההשתרשות שלנו כעם בתוך המדינה".
אתה גם מתנדב במד"א ונהג אמבולנס. קיבלת קריאות בדרך לראיון?
"כן. בדרך לכאן הייתה אזעקה והיו קריאות. בכל אזעקה אני מחפש אזורי נפילה קרובים כדי לתת מענה רפואי כחובש ונהג אמבולנס. בתל אביב יש כמויות אדירות של קריאות - עיר גדולה, הרבה אוכלוסיות, גם הומלסים שנדרשים לסיוע רפואי. אני עושה את זה בשמחה".
לפני שנגיע לפרשה המשפטית, בוא נדבר על "ווארט". איך התקבלת ברחוב אחרי שצפו בך?
"מדהים איך מרגע אחד שהיית אדם אנונימי, נהפכת בין רגע לאדם מאוד מוכר. בבני ברק בכלל, בכל הארץ בפרט. אני הולך במקומות הכי לא צפויים, ואנשים באים ושואלים איפה זה עומד. ומה שהרבה לא ידעו זה שחודש וחצי לפני שעליתי עם אביגיל למסך, כבר סיימנו את הצילומים. לא היה לנו בכלל זמן להמשיך או להתחתן, אנשים חושבים שצולמנו תקופה ארוכה לפני, אבל היינו ממש בשלהי הצילומים כבר כשעלינו".
בכל זאת, אתה מגיע ממגזר חרדי. איך התמודדת עם החשיפה?
"זו התמודדות לא קלה. אני מגיע ממקום מאוד ליברלי, מביא קול אחר מתוך המגזר החרדי ואנשים שופטים. שואלים אם אני חרדי או לא. אמרתי דברים על בדידות, למשל, וקיבלתי ביקורת. אנשים פירשו את זה כאילו אני מעודד חילול שבת, וזה לא נכון. דיברתי על אנשים שסובלים מבדידות - גם חרדים וגם חילונים ואין לזה מספיק מודעות".
ומה קרה אחרי? אביגיל גילתה עלייך משהו שגרם לפרידה?
"לא, היא לא גילתה עליי שום דבר על הגירושים, כי שמתי על השולחן את מה שהיה לי. מה שכן קרה זה שהיא הלכה ובדקה תיקים שעבדתי בהם, הלכה לצד שאני מייצג נגדו ושמעה דברים שליליים עליי. אני אלטף את הצד שאני עומד נגדו? בסוף אתה עורך דין, אתה שומר על הדברים שלך. מעבר לזה שבארבעה חודשים לא יכולים לדעת עליך שום דבר, אתה עדיין בשלב הפרפרים, אין לך שום אירוע משמעותי. אצלנו במגזר החרדי, בשביל לגור עם אישה צמוד אתה צריך אקט של חתונה. במגזר הכללי אפשר לגור יחד כחברים ארבעה חודשים ואז להיפרד בלי שזה נחשב כישלון. בסוף מה שהיה בינינו זה אי-התאמה, פערים שהלכו והתרחבו מיום ליום".
איך המשפחה שלך קיבלה את ההופעה בתוכנית?
"ההורים שלי היו איתי במאה אחוז, הם אפילו הצטלמו איתי. יש לי עשרה אחים, וחלקם, לא כולם, שפטו אותי מאז הגירושים. הם פתאום רואים את המשה ואומרים הוא לא חרדי ולא ליברל, בכלל אולי חילוני. זה שלהם. אני מכבד את ההורים שלי הרבה יותר ממה שהם מכבדים אותם. ולכן לא בחרתי לשתף אותם, למעט שני אחים קרובים".
אתה פגוע מהריחוק הזה?
"לא. לא צריך להיות פגוע. אמא שלי הייתה אומרת, יש לי עשר אצבעות ולא כולן שוות, לכל אחת יש את הייחודיות שלה. אני שם את זה בצד ומתקדם, כי אם אני אתעסק בזה לא יהיה לי דרייב לשום דבר אחר".
בוא נדבר על הפרשה שהפכה לחלק מהכותרות. מה בדיוק קרה שם?
"קודם כול זה פרויקט בנייה רציני, לא איזה סכסוך קטן. הוסב שם בית צמוד קרקע של 50 מטר לבניין של שש קומות. השכנים התנגדו לבנייה, הגישו עתירות לבתי משפט, תלונות לעירייה, לפקחים, למשטרה, קרוב לשישה-שבעה תיקים שהפסידו. כשהבינו שמשפטית לא מצליחים, עברו לאופן פיזי".
מה זאת אומרת פיזי?
"הגיעו עם טרקטור בשתיים בלילה ושברו לי את הבניין. זה לא שקל שניים, אתה מושקע שם במיליונים. ומה שקרה באירוע שמושא כתב האישום, הם הגיעו עם זרנוק מים בקוטר שלוש צול ושיפריצו ממש על אבא שלי, בן שמונים, שעמד לפקח על העובדים. אני לא הייתי בבית, הוא מתקשר אליי ואומר מפציצים אותי מים, כולי ספוג מכף רגל ועד ראש".
ומה עשית?
"שלחתי את אחי שהוא כונן באיחוד הצלה, ואמרתי לו 'לך תסגור את המים לפני שיהיה פה אירוע רפואי חמור', כי אני יודע מה העוצמה של מים בלחץ. תוך כדי שהוא סוגר את המים, האישה מגיעה ומתחילה לצלם אותו בטלפון. היא תפסה אותו פיזית, הבן שלה גם תפס אותו. הגעתי לזירה, הזזתי את שניהם בצורה חותכת. מאותו רגע קיבלנו מכות רצח, ממש. אבא שלי, בן 80, שברו לו את האף, עד היום הוא סובל מכאבים. ובסוף כל האירוע הזה הפכו אותו עלינו".
ומה לגבי הטענה שנשכת את השכנה?
"מה שקרה שם, ואת התמונה הזאת לא הוציאו לתקשורת אבל בית המשפט כן ראה, היא נגעה לי באיבר מין. בית המשפט עצמו אמר לה גברת, תקפת מינית, זה תקיפה לכל דבר. ושאלתי את עצמי, אם גבר היה עושה דבר כזה לאישה מה היינו אומרים? למה פה העבירו את זה ולא עשו שום דבר? בית המשפט עצמו שאל את התביעה למה לא הגשתם כתב אישום נגדם, והתשובה הייתה "הגנה עצמית". אני בסך הכול באתי להפריד, ואותי תקפו מינית, לי גנבו את הטלפון, ואת אבא שלי הרימו עליו ידיים".
ארבע שנים זה זמן ארוך לחיות עם תיק פתוח.
"עינוי דין. ארבע שנים שאתה יודע שאתה לא אשם ומתמודד עם זה כל יום. ומעבר לאירוע עצמו, היו בהליך פגמים משפטיים חמורים. לא לקחו מצלמות מהזירה, לא ערכו שימוע כמו שצריך. בית המשפט יצא להם כמה פעמים, יותר משופט אחד, תגיעו להסדר, התיק הזה לא מתחיל להיות תיק. אני מקווה שהתביעה תשכיל להבין את זה".
כשאתה רואה את הכותרות, אתה פוחד על התדמית שלך?
"חד וחלק. כי פתאום מאותו אדם שמתנדב במד"א, שעושה שליחות, פתאום זה פוגע לך בתדמית. אבי עלה ארצה בשנות החמישים, גדל במעברות, נלחם בשישה ימים וביום כיפור. ופתאום אתה מגיע למצב שאתה נלחם על השם שלך ועל החפות שלך, על משהו שבאת להגן ולהפריד. אני מקווה שהתביעה תעשה צדק ותבין שהתיק הזה לא התחיל בכלל".
התוכנית שירתה אותך בסופו של דבר?
"כן. לא מצאתי שם אהבה, אבל זה שיקף מי אני. זה גם פתח דלתות - אנשים מתקשרים, מציעים רעיונות. אבל בסוף אני צריך אישה אחת, לא יותר".
