סטיב קארל חוזר בסדרה חדשה ומבטיחה: "הזכירה לי את 'המשרד'"

באופן לא מפתיע, סטיב קארל לא התלבט לרגע כשביל לורנס הציע לו לככב בסדרה החדשה שלו, "רוסטר" ("Rooster"). בכל זאת, בזכות להיטים קומיים כמו "טד לאסו", "קוף רע" ו"שרינקינג", לורנס הפך בשנים האחרונות לאחד מהיוצרים הבולטים והמצליחים בעידן הסטרימינג, ועושה רושם שפחות או יותר כל דבר שהוא נוגע בו הופך לזהב טלוויזיוני טהור.

"בדרך כלל אני בוחר את התפקידים שלי לפי האנשים והיוצרים שאני מעוניין לעבוד איתם", מספר קארל (63) במהלך מסיבת עיתונאים מקוונת לרגל עליית הסדרה החדשה ב־HBO Max. "הייתי מעריץ ענק של ביל, וכשהוא התקשר אלי אמרתי לעצמי שזו יכולה להיות התחלה של משהו מעניין. כיף לשתף פעולה עם אנשים שאתה מעריץ ולעבוד עם שחקנים נהדרים".

"סטיב הוא אייקון", מוסיף לורנס (57). "ברגע שהוא הסכים לקחת חלק - ידענו שהסדרה תהיה שווה, ולא משנה מה נעשה. אבל נושא אחד שדיברנו עליו הרבה היה מערכות היחסים שלנו עם בנותינו המתבגרות, ואיך עם הזמן הן פחות ופחות מעוניינות שנהיה מעורבים בחיים שלהן. החלטנו לעשות קומדיה של חצי שעה על אבות ובנות, ועל איך הרצון שלנו להישאר חלק מהחיים שלהן הוא אולי יותר עבורנו מאשר עבורן".

ב"רוסטר" קארל מגלם את גרג רוסו, סופר של רבי־מכר טראשיים ומאצ'ואיסטיים שבמרכזם דמות של גבר־גבר בשם רוסטר (שכלל אינו דומה לגרג, כמובן). נוסף על כך, גרג הוא גם גבר גרוש ובודד, ובתחילת הפרק הראשון של הסדרה הוא מגיע לקולג' ליברלי לאמנויות שבו מלמדת בתו, קייטי (צ'רלי קלייב). המטרה: לתמוך בקייטי בשעה שהיא מתמודדת עם פרידה קשה מבן זוגה הבוגדני, ואגב כך לשקם את מערכת היחסים הרעועה שלו עימה.

תוך כדי, גרג מנסה להתאים את עצמו לאווירה הפרוגרסיבית בקמפוס, מפתח קשרים רומנטיים עם אחת המרצות ומנסה להיות קצת יותר כמו הגיבור הכריזמטי והנונשלנטי של הספרים שהוא כותב.

"במובן מסוים, גרג שואף להיות כמו הגיבור של הספרים שלו", אומר קארל, "אבל לא רציתי ליצור דמות בסגנון וולטר מיטי, ולא רציתי שגרג יהיה קריקטורה. יש לו ביטחון, יש לו חוש הומור ומודעות עצמית. אולי הוא בעצם לא רוצה את הדברים שהוא חושב שהוא רוצה. זו היתה דרך מעניינת עבורי להיכנס לתוכו. יש לו קונפליקט פנימי, והיה כיף לחקור את זה.

"באשר למערכת היחסים של גרג עם הבת שלו, זו לא בדיוק מערכת היחסים שלי עם הבת שלי, כמובן, אבל בהחלט יכולתי לקחת משם השראה, כי יש לי ניסיון בתחום".

"חוויה מהנה ומתגמלת"

לקראת עליית הסדרה, קארל אמר ל"הוליווד ריפורטר" שפרק הפיילוט של "רוסטר" הוא אחד הפיילוטים הטובים ביותר שהוא קרא בחייו, והוא חוזר על כך גם כעת. לורנס, מצידו, מצטנע, ומסביר שאם השחקנים לא היו כל כך מוכשרים - התוצאה היתה עשויה להיות מביכה.

"קשה מאוד לכתוב פרקי פיילוט", אומר קארל. "צריך לבנות את כל העולם של הסדרה ולהציג את כל הדמויות. החבר'ה האלה הצליחו לקלוע בול בכל, וגם גרמו לזה להיות מצחיק ומזמין עבור הקהל מבלי להסגיר יותר מדי בנוגע להמשך".

"לטפוח לעצמך על השכם ולהגיד שהכתיבה טובה זו טעות", משיב לו לורנס. "אני לא אקח קרדיט על דברים שלא היו עובדים בלי השחקנים. בסדרות שלי יש מעברים חדים ותכופים בין רגעי קומדיה מטופשים לרגעים של עומק רגשי ופאתוס, ואתה צריך למצוא שחקנים שיכולים לעשות את השינויים האלה בצורה משכנעת. אחרת, זה יכול להסתיים באסון. זה כבר קרה לי בעבר, אני יודע".

כדי להבטיח שבפעם הזאת הדברים לא יסתיימו באסון, לורנס הקפיד להקיף את קארל באנסמבל עשיר ואיכותי של שחקני משנה, שכולל גם כמה פרצופים שעשויים להיות מוכרים לכם מסדרות אחרות שהוא יצר - כמו פיל דאנסטר, שמגלם את ג'יימי טארט ב"טד לאסו", וג'ון מקגינלי, שזכור כד"ר קוקס ב"סקראבס" (להיט ותיק יותר של לורנס שבדיוק שב למסך לעונה חדשה).

"אם לדבר בכנות", אומר קארל, "לאף אחד מהצופים בבית לא אכפת אם היה לנו כיף בזמן הצילומים או לא. אבל מההתחלה צוות השחקנים הרגיש כמו אנסמבל אמיתי, והיתה אווירה של נדיבות ושל טוב לב על הסט. במובן הזה, העבודה על 'רוסטר' הזכירה לי את העבודה על 'המשרד'. גם שם לא היה רכיב אחד שהיה חשוב יותר מרכיב אחר. גם שם היינו אנסמבל, וגם שם פשוט רצינו לעשות סדרה טובה. בהתבסס על הכימיה בינינו כבני אדם, ובהתבסס על האווירה האכפתית ששררה במהלך הצילומים, ידעתי שזו תהיה חוויה מהנה ומתגמלת. ואם בסוף זו גם תהיה סדרה מעולה - זה יהיה הדובדבן שבקצפת".