מתן אנגרסט חושף: "באו אלי עם כבלים, שמו לי על הפצע - והתחילו לחשמל"

מתן אנרסט, ששוחרר משבי חמאס אחרי 738 ימים, התראיין לתכנית "עובדה" ששורדה הערב (חמישי) וחשף מעט מהזוועות שעברו עליו בשבי. אנגרסט היה נהג טנק ובטבח 7 באוקטובר, יצא עם הצוות שלו להגן על יישובי העוטף - ונחטף. מכל צוות הטנק, אנגרסט הוא היחיד ששרד: תומר ליבוביץ' ז"ל נפל בקרב. סמל ראשון איתי חן ז"ל וסרן דניאל פרץ ז"ל נחטפו לעזה וגופותיהם הושבו לישראל. במהלך התכנית, הושמעו לראשונה הקלטות מהקשר בטנק.

"אני שומע את ההקלטה וכל האירוע קופץ לי. יוצאים מהש.ג לכיוון עזה ומה הדבר הראשון שאני רואה? טויטה לבנה. אנחנו מתקרבים לרכב ולוחית הרישוי ירוקה. איך הוא נכנס, אולי יש לו אישור? פתאום שמעתי יריות של נשק. התחלתי להבין שזה לא אירוע רגיל".

לדברי אנגרסט, הם נתקלו במאות מחבלים: "אני מסתכל מהחלוניות של הטנק ומחבל מסתכל עלי. כולם חמושים ובאותם רגעים אנחנו מתחילים להבין שזה או אנחנו או הם. זו העבודה שלנו, אנחנו עושים משהו משמעותי. אני צריך להמשיך להילחם. תוך כדי אני חושב 'מה אני עושה? איך אני משמיד את כולם? איך אני יכול?'". בשלב זה, הוא החל לדרוס מחבלים.

"ידעתי שהסיפור יכול להסתיים בכל רגע. אין עוד כוחות, לא יודע איפה הם. איפה כל העזרה? ואני מחכה, כל הצוות מחכים שיגיע מישהו ויתן את המכה שתעזור לנו. וזה לא מגיע. יש לנו טכנולוגיה ואת האנשים הכי טובים ואני לא מבין איפה כולם, מתי יגיעו לעזור? וזה לא קורה".

על רגע הפגיעה אמר: "הזוי לי לחשוב על הסיטואציה הזו, אלה הרגעים האחרונים שלנו כצוות. הטיל הזה, הירייה הזו. אם אני זוכר נכון, ברגע של הפיצוץ צעקתי 'פרץ, פרץ, פרץ!'. לא הייתה תשובה, אף אחד לא ענה.

"עולים לי זכרונות שחורים כאלה של מה הלך שם. אולי זה היה דמיוני ולא קרה בכלל? הנפש מנסה לשים את הדברים בצד, לא להתרכז באירוע הזה בכלל ואני מרגיש את זה". עוד סיפר שהוא לא כמעט ולא זוכר את הרגע בו גררו אותו מהטנק ואת החטיפה עצמה.

"אני יושב בחדר בעזה עם עיניים עצומות ויד שרופה. ישבו מולי אולי שמונה אנשים במעגל והתחילו בסבב שאלות: 'איפה שירתת? למה היית בגבול עזה? ספר לנו באיזו חטיבה היית'. הם התעצבנו שלא ענינו והתחילו להרביץ, כשאני קשור בידיים וברגליים. מישהו בא אלי עם שני כבלים, שם לי על הפצע והתחיל לחשמל אותי. צרחתי מכאבים, אי אפשר להסביר את זה. הוא עשה לי את זה שוב".

אנגרסט נכווה בידו בזמן החטיפה: "הביאו לי דוקטור שבא עם סכין והיה צריך לקלף לי את הפצע. שמו דלי מתחת ליד ונשפכו כמויות של דם לדלי. זה שעות של טיפולים בכל יום. זה הייתה השגרה שלי כמה חודשים. היה בלון גז במטבח וקשרו לי את רגל ימין לשם. ככה ישנתי. זה היה ככה על בסיס יומי".

הוא עבר עשרות חקירות על ידי שוביו, שידעו שהוא חייל: "בחקירות הקשות באמת היו דברים שידעתי שאסור לי להגיד". בטנק ממנו נחטף, היו מערכות מסווגות ומחבלי חמאס רצו את המידע לעצמם. "בכל הזדמנות ניסו לסחוט ממני מידע, כל דבר שהם יכלו ללמוד.

"החשמולים זו טראומה שתלך איתי. החקירה הכי ארוכה הייתה כמעט שמונה שעות וידעתי שיש דברים שהם בגדר 'תמות ואל תספר'. באיזו מחזוריות כזו, לחזור על אותם דברים כי אם ידעו שאני משקר - יענו אותי עוד יותר". לדבריו, המחבלים היתלו בו וסיפרו לו שצוות הטנק שלו שרד - והם מוחזקים בסמוך אליו. בהאזנה מקרית לרדיו, גילה שהם נפלו.