"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הסדרה הזו מתחילה בסדר - ואז הכל מאבד משמעות
הכניסה שלה HBO לישראל שאבה תוכן אמריקני מספריות ה-VOD וכעת סדרות זרות ממלאות את החלל • בניגוד למה שהורגלנו לחשוב, לא כל הסדרות הבריטיות טובות
לא הכל טוב בממלכה. צילום: יח"צ

הסדרה הזו מתחילה בסדר - ואז הכל מאבד משמעות

הכניסה שלה HBO לישראל שאבה תוכן אמריקני מספריות ה-VOD וכעת סדרות זרות ממלאות את החלל • בניגוד למה שהורגלנו לחשוב, לא כל הסדרות הבריטיות טובות

,עודכן
0השמעה
[object Object]

נערות פרועות | yes, HOT וסלקום

הכניסה של HBO לשוק הישראלי, יחד עם השתלטות של נטפליקס, שאבו מפלטפורמות הטלוויזיה הישראליות הרבה מאוד תוכן אמריקני. אז כדי להישאר רלוונטיים ומגוונים, yes ,HOT, סלקום וכל היתר יצאו למרדף אחרי סדרות זרות מכל הסוגים כדי למלא חורים ב־VOD הישן והמוכר.

כתוצאה מכך, פתאום משווקים לנו סדרות סקנדינביות, אופרות סבון בטורקית, דרמות מתח בגרמנית, וגם הרבה מאוד יצירות טריות ודנדשות מהאי הבריטי. לפתע יש רנסנס ב־VOD שלי לסדרות האנגליות. אבל שלא יהיו לכם אשליות בקשר ללונדון. אמנם חנוך לוין כתב פעם שבלונדון יש טלוויזיה מצוינת, אבל זה לא תמיד מסתדר עם המציאות.

"נערות פרועות". דרושה משמעות,צילום: יח"צ

לדוגמה, הסדרה החדשה של ה־BBC, "נערות פרועות" (Wild Cherry), דווקא עשתה סימנים מוקדמים של דרמה מהזן האיכותי כמו שבריטים יודעים לעשות. אבל זה מחזיק בערך פרק וחצי לפני שהעסק מתרופף. בגדול, העלילה היא על שתי חברות ובנותיהן המתבגרות, שמתגוררות ביישוב של אנשים טחונים בכסף באיזה מחוז כפרי ירוק. כשהנערות עומדות במרכזה של שערורייה בבית הספר היוקרתי שלהן - משהו עם אפליקציה סודית, תמונות פרובוקטיביות, שקרים ותעלומת היעלמות - מתחיל המרוץ האמיתי אחרי משמעות. ואני מתכוון למשמעות של הסדרה.

כי בסופם של שישה פרקים, "נערות פרועות" הולכת לאיבוד ונופלת בקלישאות על טיקטוק ותהילה, ונישואים רעילים ויחסי אימהות־בנות. כי לא תמיד הייאוש הבריטי באמת נעשה יותר נוח. אתם מבינים? אם למות כמו כלבה, אז לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה. "נערות פרועות" היא סתם טלוויזיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו