נלי תגר: "כבר עשיתי את כל המסטולות"

אחרי שנים שבהן גילמה דמויות של רווקה הוללת או צעירה נטולת אחריות שנמצאת בחיפוש עצמי תמידי -נלי תגרמקבלת בשמחה את התפקיד הטלוויזיוני החדש שלה, כאם לילד מתבגר.

ב"תראו אותי", סדרת ההרפתקאות החדשה לנוער שתעלה היום בכאן חינוכית, היא מגלמת אם קרייריסטית לנער מופנם, שבכל עת של ביישנות או מבוכה הופך לבלתי נראה. בסדרה החדשה, מעין "דני דין" מודרני שאותה יצר וכתב אבנר ברנהיימר (מי שיצר בין היתר את הסדרה המצליחה "שקשוקה") וביים אביעד קידר, מככבים גם שי אביבי, מיקי קם ומשה פרסטר. היא שמה במרכזה בעיות הנוגעות לבני נוער, לעולמם הפנימי וליחסיהם עם העולם שסביבם.

תגר, אמא לשניים בעצמה, מבינה שבשלב זה של חייה הדבר הטבעי עבורה, כשחקנית, הוא לגלם דמויות שמביטות מבחוץ על אלה שנמצאים במסע חיפוש מאתגר. "במציאות אני אמא", אומרת הקומיקאית. "אני חושבת שהיה לי הרבה יותר קשה לשחק פתאום את נטלי, הדמות שלי מ'האחיות המוצלחות שלי', הרווקה הפרועה".

זה לא קצת צבט להתלהק לתפקיד בוגר יותר?

"נכון, לפעמים זה קשה, כי בראש שלי תמיד אהיה החיילת הקטנה והצעירונת, כמו דפי ב'אפס ביחסי אנוש'. אבל אני חייבת להגיד שבאיזשהו שלב הרגשתי שאני רוצה לגדול. זאת אומרת, הרגשתי שהדמויות שאני משחקת הן הרבה יותר צעירות ממי שאני באמת.

"היתה תקופה שבה שיחקתי תמיד את הרווקה או את ההיא שברווקות מאוחרת, או דמות שלא מצליחה להיכנס להיריון. ועכשיו גם ב'תראו אותי' - וגם ב'אנשים כמונו', סדרה חדשה שתעלה בתאגיד - אני כבר משחקת אמא. ואני שמחה על זה, כי כבר עשיתי את כל המסטולות. השאיפה היא תמיד להתפתח".

את עדיין לא הטייפקאסט של האם הקלאסית.

"הייתי פעם באודישן לסדרה, והבמאית אמרה לי: 'נלי, אני פשוט לא יכולה לדמיין אותך אמא לשני ילדים, זו הבעיה'. אבל אני חושבת שדברים מתפתחים בקולנוע ובטלוויזיה. פעם אימהות בטלוויזיה היו 'שבורות', סובלות ונראות נורא. כיום הן דבר חי, נראות טוב, וגיל 40 זה לא המוות.

"אני בשיא שלי עכשיו. ואת יכולה להיות גם אמא וגם אישה, אישה נחשקת אפילו. אמא בטלוויזיה היום היא אדם. היא מישהי שיש לה קשיים, ופתאום בא לה רומן ויש לה שאיפות והיא לא ויתרה על החיים. היא לא רק מישהי שמכינה, אוכלת ועוזרת עם שיעורי הבית".

מהרדיו אל הפודקאסט

לצד "תראו אותי" והשינוי שהביאה עימה, תגר ולירון ויצמן עזבו לאחרונה את ביתן המקצועי ברדיו תל אביב, שם שידרו יחד בחמש וחצי השנים האחרונות. החל מהחודש תוכניתן המשותפת הפכה לפודקאסט בשם "נלי ולירון", בפלטפורמת ההסכתים "בית הפודיום".

"זה מרגיש טבעי", היא אומרת. לא בטוח שמבחינת המאזינים מדובר בשינוי מורגש מדי, אבל קונספטואלית המעבר משידור חי לפורמט מוקלט יורגש עבור שתי המנחות.

כמה את מרגישה את ההבדל בין הפלטפורמות?

"רדיו זה דבר מדהים שנהניתי ממנו. בעיקר נהניתי מלהיות חלק מהיומיום של אנשים. אני מאזינה לתוכנית של דורי בן זאב, הוא מלווה אותי בכל בוקר. זה, נגיד, דבר שאין בפודקאסט. אתה לא יומיומי, אנשים לא נכנסים לאוטו בכל יום ושומעים אותך. אבל הפודקאסט הוא מקום שאני חושבת שאפשר להגיע דרכו להרבה יותר אנשים. זה דבר שכבר כמה שנים מתפוצץ ומשנה את העולם, במובן הזה שאתה באמת יכול להאזין למה שאתה רוצה בכל זמן.

"בסופו של דבר, הדור הצעיר כמעט לא מאזין לרדיו. ויש לפודקאסט גם ביטוי ברשת - רילז, קטעי וידאו, הרבה יותר נוכחות. ככה אפשר להגיע להרבה יותר קהלים. זה מתחבר גם ל'תראו אותי', כי פעם הייתי עושה סדרות לנוער, וכמעט עשר שנים לא עשיתי אחת. אז אני נורא מתרגשת להיות חלק מסדרה לנוער. הילדים שלי היו איתי גם בפרמיירה בפעם הראשונה. זה תמיד כיף שקהל צעיר מכיר אותך".

את מרגישה שהמעבר לפודקאסט שחרר אתכן? אין שום דבר שמגביל אתכן, ואם נאמר משהו לא במקום - תמיד אפשר להוריד אותו בעריכה.

"בסופו של דבר, ברדיו אתה חלק ממשהו ענק שיש עליו רגולציות בנושאים מסוימים, ויש לו שעה מדויקת שאתה מחויב אליה. בפודקאסט באמת אפשר לצלול לעומק בצורה שברדיו יותר קשה. אין משהו מהם שאני מעדיפה, בדיוק כמו שאני לא יכולה להגיד שאני אוהבת יותר טלוויזיה או קולנוע או סטנד־אפ - כולם היו בניי".

נלי תגר תופיע בהופעת סטנדאפ ב־24 בינואר בבית ציוני אמריקה וב־6 בפברואר בתיאטרון גבעתיים.