זאת היתה שנה שבה ינון מגל הפך לפנים הבלעדיות של ערוץ טלוויזיה בישראל, אירוע שלא היה כאן ב־78 שנות מדינה.
גם אם הדבר לא תמיד התבטא ברייטינג וה"פטריוטים" הצליחו לזנב אבל לא תמיד לנצח, אין תקדים בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית לאדם שמחזיק ערוץ שלם על כתפיו. תוציאו את מגל מהערוץ - ועדיף לשים כבר את השקופית הקבועה שמופיעה שם בשישי־שבת. זה יביא אותו רייטינג בדיוק.
בנוסף, הכניסה החשובה של I24 לשוק הטלוויזיה הישראלית מסתיימת בסימן שאלה ענק: האם ערוץ הזה ישרוד? האם החמצן בריאותיו הסתיים מהר מדי, או שמא אנחנו לקראת מפץ גדול בשוק הטלוויזיה הישראלית?
כן, שנת 2026 תהיה כנראה מעניינת יותר מקודמתה מבחינה טלוויזיונית: האם אכן "רשת" במתכונתה הנוכחית תצליח להימכר ל־I24 ולהציל את עצמה, או האם שוב ידם של רביב דרוקר ומתן חודורוב תהיה על העליונה והעסקה לא תתקיים? האם שר התקשורת שלמה קרעי הוא בעיקר דיבורים וחנופה לבעלי הון כמו רוב חבריו לממשלה, או שמא באמת נראה רפורמה בטלוויזיה שלנו?
דבר אחד ברור מעל לכל צל של ספק: אם המלחמות הגדולות מול האויבים החיצוניים שלנו יסתיימו סוף־סוף, יוכל ראש הממשלה בנימין נתניהו, אם אכן ייבחר פעם נוספת (רק לשמוע את צמד המילים "תשדירי בחירות" ולהתגרד בכל הגוף), לרכז את כל מרצו ואת יועציו (אם לא יסתובבו במדי שב"ס עד אז) כדי להילחם באמצעי התקשורת שהם לא ערוץ 14.
או־אז נוכל לראות כאן מלחמה שטרם נתקלנו בה בין האנשים ששולטים במדינה מהתקשורת לבין ראש הממשלה, שחושב שמי שהכי הפריע לו לאורך ההיסטוריה לשלוט באמת בישראל היו מי שמכונים בישראל וגם בקטאר "ערוצי התבהלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו