אוצרות נטפליקס: הדרמה הקומית שמצליחה לרגש בלי שאתם שמים לב

אם אתם מחפשים סדרה שמצליחה לרגש בלי להיות כבדה מדי, “לא טיפוסי” (Atypical) של נטפליקס היא בדיוק מה שאתם צריכים. הסדרה עוקבת אחר סם, נער בן 18 על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, שמחליט שהגיע הזמן למצוא זוגיות.

כמו כל מתבגר, גם הוא רוצה חברה, אבל העניינים מסתבכים כשהוא מתאהב דווקא במטפלת שלו. כדי להתמודד עם ההתאהבות הבלתי־אפשרית הזו, הוא מתחיל להתאמן ביציאה לדייטים ובהיכרות עם עולם רגשי חדש, כשהמשפחה שלו מלווה אותו במסע ומנסה להבין אותו יותר ממה שעשתה אי פעם.

הסיפור של סם הוא סיפור התבגרות, אבל גם סיפור משפחתי. אמא שלו מנהלת מאבק מתמיד בין דאגה לבין הגנת יתר. מהצד השני, אביו מנסה למצוא דרך אמיתית להיכנס לעולמו של בנו אחרי שנים של ריחוק, ואחותו מגוננת אך גם עסוקה בבניית הזהות האישית שלה.

יחד, הדמויות הללו יוצרות תמונה כנה של משפחה שמנסה להתמודד עם אתגרים, פערים וקשיים ובכל זאת נשארת אוהבת ומורכבת בדיוק כמו בחיים האמיתיים.

“לא טיפוסי” נעה בין דרמה לקומדיה, אך תמיד שומרת על איזון שמצליח להיות מרגש מצד אחד וקליל מצד שני. היא מספרת סיפור אנושי בלי להתייפייף ובלי דרמות מיותרות, עם רגעים קומים עדינים שמחזיקים אותה חמה ונגישה.

זו סדרה שמציגה אנשים על הרצף בעדינות ובדיוק, בלי ליצור קריקטורה ובלי להעמיס מסרים, פשוט מציאות כפי שהיא, דרך עיניו של צעיר שמחפש מקום בעולם.

לסדרה ארבע עונות ו־38 פרקים, ואף פרק לא עובר את ה־35 דקות, כך שבעצם, תוכלו לסיים אותה בכמה ימים, אם תיתנו לבינג' להשתלט או שתפרסו אותה בכיף על פני שבועיים. מבחינת תחושה, היא מזכירה את “על הספקטרום” בזכות העיסוק העמוק בדמויות על הרצף, אבל למעשה היא יותר דרמת התבגרות חמודה שמזכירה סדרות כמו “אמת או חובה”.

“לא טיפוסי” אולי עוסקת בנער אחד שמנסה להבין את עצמו, אבל בסופו של דבר מזכירה לכולנו כמה לא טיפוסיים ויפים החיים באמת.