תמיר סטיינמן שיתף בריאיון חשוף לתוכנית לאופירה אסייג בערוץ 12 - על הפוסט טראומה, ההתמודדות, ובעיקר על העזרה הענקית של משפחתו.
״אני אגלה לך משהו שלא סיפרתי באמת לאף אחד, רק לאשתי, יעלי המדהימה", כך סטיימן פותח את הריאיון : "בימים הראשונים, בשבועות הראשונים, אחרי השבעה באוקטובר, בעצם הייתי לבד בבית, בבית. את יודעת, כשחזרתי מאוחר הביתה, כי יעל ושני הילדים ומסי הכלב, הם נסעו לגור אצל ההורים של אשתי כדי שאני אוכל לנהל את האירוע, את המלחמה".
עוד הוסיף: "והיה רגע שהם חזרו הביתה, אחרי איזה חודש, והיו הרבה רגעים, באותם שבועות, אחרי שהם כבר חזרו הביתה, שהסתכלתי לדלת ואמרתי לעצמי, שתבוא משטרה, שיבוא עובד סוציאלי, שמישהו יבוא, ייכנס פנימה, איך הם נותנים לי להיות איתם לבד בבית?"
"כי הרגשתי שאני עובר עם עצמי משהו, טלטלה כזאת רגשית, ופחדתי, פחדתי לפגוע בהם, בעצמי. ואת יודעת, ואתה כאילו נאבק עם עצמך כזה. ואני חושב שעם הזמן אתה ככה משתחרר, וזה כמובן עובר, ואתה מתחזק, והמשפחה היא עם העוגן שלי, ובמובן מסוים טוב שהם חזרו הביתה, כי הם חיזקו אותי וככה החזירו אותי, את יודעת, לחיים".
הם החזירו אותך ללב, קיבלת טיפול רפואי?
״טיפול רפואי. תראי, בשנתיים האחרונות שחוויתי לא מעט. כן, כל מיני דברים. אתה יודע, תופעות של טראומה, אני מניח שהצופים שלנו, שגם הם חוו טראומה, הם יודעים על מה אני מדבר. זה כל מיני, חלק מהפנים, שפתאום אתה לא כל כך מרגיש, ובעיניים אתה לא כל כך רואה איזה כמה שבועות, ואתה הולך לרופאים ושואל.
"ולאט לאט זה משתחרר, אבל זה קצת מפחיד, כי אתה לא באמת מבין מה קורה. אבל באמת, יש כל כך הרבה אנשים שחווים את זה. את יודעת, קשה לי כאילו לדבר על עצמי, כי מי אני? אני מרגיש שאנשים כאן חוו".
אני אגיד לך מי אתה. אתה היית הפנים שלנו בדרום. אתה היית האוזן של כל תושבי הדרום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו