מה תעשו אם העולם יאיים להגיע לקיצו ולכם תהיה אפשרות כלכלית לשריין לעצמכם ולבני משפחה חיים מובטחים במשך עשור לפחות? לכאורה, התשובה לשאלה הזאת ברורה, אלא שסארטר הרי סיפר לנו כבר מזמן שהגיהינום הוא הזולת. כשאנשים עשירים פוגשים בעשירים אחרים והגיהינום גם מסריח מכסף, הוא הופך להרבה פחות נסבל.
"בונקר המיליארדרים", הסדרה הספרדית החדשה שעלתה בנטפליקס, כבר הספיקה למשוך לא מעט תשומת לב. זה לא מפתיע, הן משום שיוצריה הם האנשים שהביאו לנו את "בית הנייר" והן מכיוון, תחזיקו חזק, שהיא נראית ככזאת שמגיעה בטיימינג מושלם. רחפנים בשמי באירופה, מתיחות בין סין לשכנותיה והיי, אפילו ישראל מוזכרת כאחד הגורמים שיובילו למלחמת עולם שלישית ולמתקפה גרעינית רבת נפגעים. מצד שני, מהו בעצם ערכו של טיימינג במקרה הזה? לאסונות תמיד יש ביקוש והעיסוק בנושא לעולם יהיה רלוונטי.
הסיפור נפתח בסקירה על מסלול החיים הטראגי של מקס וארלה (פאו סימון), בן עשירים צעיר שנהג בגילופין וגרם למותה של אהבת נעוריו אנה פלקון. הוא נכלא לשלוש שנים, ומיד לאחר שחרורו, כשהלחימה בין המזרח למערב מתעצמת עד כדי אפשרות מוחשית לפיצוץ גרעיני, הוריו מסיעים אותו ל"קימרה" - בונקר מיוחד שנבנה על ידי מהנדסת מחוננת בשם מינרווה (מירן איברגורן) 300 מטר מתחת לפני הים, ומשרת את אלה שהיה ביכולתם לשלם מיליוני דולרים רק כדי לבטח את עצמם ברגע כזה. כשהם פוגשים את משפחתה של אנה ובמיוחד את אביה הזועם גיירמו (חואקין פריאל), ניתן להניח שהשהות לא תהיה נוחה במיוחד.
"בונקר המיליארדרים" שולחת קריצות ל"משחק הדיונון" וכמובן גם ל"בית הנייר", שני הלהיטים הזרים הגדולים ביותר של נטפליקס, אבל מזכירה דווקא סדרה קטנה בהרבה של ענקית הסטרימינג - "אל תוך הלילה" הבלגית, שבמרכזה עמדה קבוצת אנשים שנאלצה לבלות יחד בטיסות ליליות כדי לברוח מאור השמש. האתגר שלה הוא להביא לנו משהו שלא ראינו קודם, כשהמרכיבים הם חלל תת קרקעי שמשרת את המיליוניון העליון, תככים, בגידות, רוע והרבה בינה מלאכותית וזיוף המציאות. ונחשו מה? את כל אלה כבר ראינו קודם.
התוצר נחות ורדוד ומושך לכיוון של אופרת סבון פתלתלה ומלאת פאנצ'ים בינוניים. סאבטקסט? הצחקתם אותנו. גם המשחק מוגזם לעיתים, כשמי שגונב את ההצגה הוא דווקא אחד השחקנים המשניים יותר, אנריקה ארסה ("בית הנייר"), שמכניס אלמנט רענן לעלילה בתפקיד אוסוולדו, יד ימינו של גיירמו והדמות היחידה בסדרה שמרכז חייה הוא מחוץ לבונקר.
על אף שהעיסוק בו מאוס, השימוש ב-AI הוא דווקא האספקט שכן מעורר מחשבה. אם פעם תמונה ובוודאי סרטון היו מספקים לנו הוכחה מוחשית, היום הם מהווים מקור עיקרי להונאות. חשבו על כך שבכל פעם שהוריכם, האחים שלכם או סתם חבר מתקשרים אליכם כדי לבקש כסף. בצד השני של הקו יכולים להיות נוכלים. זה משהו שכבר קורה, יתעצם בעתיד ובסדרה הזאת מודגש ביתר שאת.
"בונקר המיליארדרים" מכוונת נמוך מאוד, אלא שהשאלה היא למה בדיוק אתם מצפים מסדרה דיסטופית. על אף היותה שטחית ונבובה בצורה קיצונית אפילו ביחס לז'אנר, היא תגרום לכם לשבת מול המסך במשך שמונה פרקים, במיוחד בחגים, כשיש זמן לבינג' חביב. הספינים חלשים יחסית אבל מצליחים ליצור לעיתים הפתעה וציפייה. הבעיה היא שכמו כל סדרה אפוקליפטית אחרת, גם כאן העונה הראשונה היא רק מבוא לשנייה - וממש לא בטוח שצריך עוד אחת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו