זמר בן זמר: בתקשורת מכתירים "בנים של" ואז מחכים להם בפינה

אולפן שישי (ראיון עם יונתן ארצי) | קשת, שישי 20:00

המון מוזיקאים הוציאו לאחרונה שירים חדשים. בודדים בלבד קיבלו כתבת מגזין מושקעת, מעמיקה ומרימה ב"אולפן שישי". למען הדיוק, לאורך יותר מחצי שנה רק עידן רייכל, ריטה ועברי לידר השיגו לעצמם זרקור במהדורת שישי של קשת - ממדורות השבט האחרונות שאיכשהו עדיין בוערות בטלוויזיה.

אליהם נוסיף את רן דנקר, שקיבל כתבה באולפ"ש כדי לדבר בה שוב על יחסיו עם אביו, השחקן אלי דנקר. ואולי נזכיר את אלה ארמוני, שקידמה סרט בזכות היותה הבת של הזמרת דפנה ארמוני. בקיצור, הסיכוי היחיד של אמן לקבל כתבה ב"אולפן שישי" היא להיות סופר־מפורסם או להיוולד להורים הנכונים. בשישי הצטרף לרשימה המצומצמת הנ"ל גם יונתן ארצי - בן הזקונים מבית שלמה של הארצים.

והנה עוד נפו־בייבי צועד לקדמת הבמה, משחרר לאוויר אלבום בכורה ונשיפה ארוכה. ארצי ג'וניור עלה מייד על הבמה המבוקשת של "אולפן שישי" - רק כדי להודיע לעם ישראל על היותו קיים. כצפוי, במשך 17 דקות של כתבה התעסקו בשאלה "איך זה להיות הבן של שלמה?". ככה זה בראיונות עם "ילדים של" - לא מעניין אותנו האינטרס המסחרי, העיקר שיספרו איך לקחו לאבא את הגיטרה ומה אבא מרגיש ומה אבא אומר.

זאת עסקת חבילה מוזרה ושקופה: הילד מרוויח חשיפה יוצאת דופן, האב הגאה יושב לצידו ומסביר כי זה לא רק בגלל הקשרים, אך לכולם ברור שזאת הדרך הקלה להשיג כתבה מפרגנת בטלוויזיה. זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר.

"שנים רבות התלבט יונתן אם להיות מוזיקאי או פסיכולוג. אבא שלמה, כמובן, העדיף שבנו יישב על הספה ויטפל בנפשות פצועות של בני האדם", סיפר לצופים המראיין יונתן ריגר (הבן של שימי ריגר, פרשן כדורסל מפורסם). כל פסיכולוג יכול לנתח עבורנו סיבוכים נפשיים שכרוכים בלהיות ממותג בתור "בן של", אבל רק זמר בן זמר יפרוט על גיטרה בטלוויזיה של שישי ויפרט מה חשב אביו על הקריירה שבחר.

ככה מייצרים מצג שווא, שלפיו להיות נפו־בייבי זה הכי משתלם בעולם. אמה אלפי ואלונה סער מתבדחות בתוכניות סאטירה על האבות המפורסמים שלהן, דילן גפן נהיה פרשן פוליטי בתוכניות אקטואליה, דניאל אסייג משחק בסדרות של אבא שלו, וכל עונה מגיע בן של זמר ידוע להיבחן ל"הכוכב הבא".

מהי האובססיה של התקשורת עם בנים ובנות של? היא פותחת עבורם דלתות בקלות רק בזכות שם המשפחה, ואז מחכה בפינה ומצקצקת על הפריבילגיות ועל כישלונם. הנפו־בייביז תמיד יתחילו הכי גבוה, ומשם, כידוע, הכי קל להתרסק. בסוף, גם הם בסך הכל בני אדם. ואולי בעצם מה שחשוב זה לא להיות הכי מוכשר, אלא שיהיו לך את הקשרים הנכונים. ככה זה עובד בטלוויזיה, ככה זה בכלל במדינה.

"אם נשיר שירים של אבא שלנו זה יצמצם אותנו, כי אנחנו הרבה יותר מזה", הסביר בן ארצי, הבן האחר של שלמה, שהשתחל אף הוא לכתבה על אחיו באולפ"ש. האח הגדול הוצג שם בתור דוגמה ל"ילד של" שהתחיל הכי חזק, וכשהיה צריך להגביר - התנגש בתקרת הזכוכית. "אנחנו לא רק הילדים של שלמה ארצי", ניסה לשכנע אותנו בן של ארצי בכתבה שנעשה רק כי הוא "הבן של". ואיש עם מקל אמר: "תסתכל", זה מה שנשאר.