הדוקו הישראלי החדש משלב בין "אבודים" ל"טייגר קינג" - וזה בהחלט עובד

איך זה להיות בגן עדן? אם מסתמכים על סיפורי התורה, אז מדובר בחיים הטובים פר־אקסלנס. חיי נצח שבנויים על בופה מפירות הגן הסגור, עירום מלא, בטן־גב כל היום,הוללות עם נחשיםובילויים עם אלוהים. כמו חופשת הכל כלול שלא נגמרת לעולם. כזכור, בני האדם סולקו מהשעמום הטהור הזה רק בגלל נחש ערמומי וחלקלק.

ומאז, הנחש הוא הנמסיס של האנושות. אל תתקרב אלינו, ואנחנו לא נתקרב אליך. עם זאת, כדאי גם להודות כי בדיעבד הנחש המדבר היה הכוכב האמיתי של גן העדן. קשקשיו נצנצו למרחוק, הכריזמה שלו סחפה רבים ולשונו הפילה נשים - עד שלבסוף הסיפור התנ"כי הסתיים בטרגדיה, כשהנחש הקדמוני פיתה את חוה ואדם לטעום מהעץ האסור ולמרוד בחוקי המקום.

ובאותו עניין, יעקב סלע היה נחש מודרני. אף הוא חי בגן עדן. זאת אומרת, חלק דירה בחיפה עם 160 נחשים, שהתפתלו בין מגירות, טיפסו על הקירות וישנו איתו במיטה. סלע, כך מספרים עליו בדוקו ״איש הנחשים״ (yes), הבריח נחשים ארסיים בתחתוניו, יצא עם עשרות נשים וניהל קשרים רומנטיים מקבילים (כולל אם ובת). הידע שלו בנושא זוחלים היה אינסופי. כתוצאה מכך, התארח בתוכניות הטלוויזיה של התקופה, ומיגנט אליו צעירים שסגדו לו. איש לא העז להתעסק איתו - כי סלע נהג להטמין נחשים בבתי יריביו.

סלע נרצח לפני שלושים שנה, ושלושת פרקי ״איש הנחשים״ מנסים בעצם לפענח את סיפור חייו ולפענח את המניע לרציחתו. גיבור הדוקו, תומר, הוא בנו הביולוגי של לוכד הנחשים המפורסם והוא נעזר בצוות החקירות של התוכנית ״אבודים״ כדי לפתוח את תיבת השרצים של אביו.

לרגעים, יש הרגשה ש״איש הנחשים״ הוא ספין־אוף של ״אבודים״, כנראה מכיוון שלפני שש שנים סייעה צופית גרנט לתומר לאתר את זהות אביו הביולוגי. הדוקו שביים דוד דרעי בונה סיפור מרטיט על האישיות הארסית והחלקלקה של סלע. מי שהיה נחש אנושי, פתיין, נוטף תבונה ופיתויים ומייצר סכנות וחטאים. כמו במקרה של הנחש מגן עדן - זה נגמר בטרגדיה.

מוסר ההשכל מצפייה בדוקו צריך להיות כזה: דווקא מי שמרתיע אותנו, נגיד נחש, מסתיר דמות מרתקת מתחת לנשל. למשל, מכריו של סלע מקהילת מגדלי הנחשים הישראלית, שכל אחד מהם כאילו נשלף מדוקו המטורללים של"טייגר קינג" וג'ו אקזוטיק.