הפרינט מת? "העיתון" צועדת בדרכו של אחד הסיטקומים הטובים בכל הזמנים

העיתון - עונה 1 | yesVOD

הרבה מאוד זמן לא קיבלנו סדרה על עיתון. אתם יודעים, עיתון זה הדבר ההוא מפעם שעוטפים בו דגים, שמניחים על רצפה כשמסיידים קירות, ששמים לחתולים בארגז הקקי. שבת בבוקר, יום יפה, אבא קורא המון עיתון. כזה עיתון. ״הפרינט מת״, טוענים מביני עניין, ויש אמת באמירה. בימינו עושים קומדיות על תעשיית הטלוויזיה, דרמות על פודקאסטרים ומשפיענים. לעשות סדרה על עיתונות מודפסת זה בערך כמו לשלוח מכתב עם יונת דואר.

במאה הקודמת היה פאתוס במקצוע העיתונות. קלארק קנט התפרסם כעיתונאי ב״דיילי פלאנט״ ובשעות הפנאי חלטר מהצד בתור סופרמן. הוא הציל את העולם בשני המקצועות. פיטר פארקר, זאת אומרת ספיידרמן, נודע כצלם עיתונות. קארי בראדשו כתבה טור נחשק ב״קוסמופוליטן״, רורי גילמור חלמה לעבוד ב"ניו יורק טיימס", טינטין היה עיתונאי חוקר, ובסדרת המופת ״הסמויה״ הקדישו עונה שלמה כדי לתאר את גסיסת עיתוני הפרינט.

״העיתון״ ("The Paper"), שעונתה הראשונה עלתה בסוף השבוע ב־yes, מתארת כיצד נראה היום עיתון שמת מזמן. הסיטקום מתרחש במשרדי חברה שמייצרת ומוכרת מוצרים מנייר, כולל מקומון זניח. אחד המנהלים הסביר בסצנת הפתיחה: ״זה עשוי להיות ציוד משרדי, נייר טואלט, כיסוי אסלה או מקומונים. וזה לפני סדר האיכות״.

העורך הראשי מונה לראש המערכת בזכות הצטיינותו במכירת ניירות טואלט, וכעת הוא שואף להחיות את העיתון. הוא אוסף סביבו צוות מצומצם וחסר ניסיון, ומשם העלילה מתקדמת בגנריות צפויה כמו בקומדיות קלאסיות על עיתונות. עשרת הפרקים מתוקים, מחבקים ומצחיקים, וצולמו בצורה מוקומנטרית (שזה בעצם דוקו מזויף), ממש כפי שנעשה בעבר בסדרה ״המשרד״.

חייבים לדבר על ״המשרד״. למעשה, ״העיתון״ היא ספין־אוף רשמי של הקומדיה האמריקנית עטורת השבחים והפרסים, שהתקיימה בסביבת עבודה של חברה לאספקת נייר. היוצר הוא אותו יוצר (גרג דניאלס), ההומור הוא אותו הומור, יש קצת חיבורים ורפרנסים, ואפילו דמותו של אוסקר מהמשרד המקורי משתתפת בתור רואה החשבון של העיתון.

אם ״המשרד״ סיפקה אמירה על תרבות העבודה, ״העיתון״ מתרכזת באמירות על נושא שעבר זמנו. עיתון. היא נוברת בבעיות האמיתיות של התחום - בתקציבים הריקים, בתחרות מול בלוגרים, באתיקה, בפרסום וכד'. הפרקים מצחיקים, ואף שלא מתעלים לרמות של ״דה אופיס״ - בהחלט ייתכן שהסדרה צועדת בדרך לשם. היא כבר חודשה לעונה שנייה, מה שאומר שכנראה תחיה יותר מהרבה עיתונים אמיתיים שהיא מתארת.

סופרמן היה יכול לבחור לעצמו איזה מקצוע שהוא רוצה, ועדיין בחר להיות עיתונאי. גיבור־העל של ״העיתון״ הוא מוכר ניירות טואלט ג׳ינג׳י ששואף להציל את העיתונות כמו שמצילים כלב זקן מהמתת חסד. ״העיתון״ לא מנסה להחיות את העיתונות המודפסת. היא ההספד שלה.