"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

רוצחת או קורבן? אמנדה נוקס בוחרת בגרסה שלה בלבד בסדרה החדשה

"הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס", הסדרה החדשה של דיסני, מנסה לנקות אחת ולתמיד את שמה של אמנדה נוקס, שהורשעה בטעות ברצח באיטליה • אבל כשהיא עצמה משמשת כמפיקה, האם זה עוד דוקומנטרי או פרויקט שיקום תדמית?

0השמעה
"הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס". זוויות                            , Disney / Adrienn Szabó
"הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס". זוויות . צילום: Disney / Adrienn Szabó

האמת היא שהשם שנבחר עבור הדרמה שעלתה אתמול בדיסני, "הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס", משקף נאמנה את הסיפור המקורי. הוא אכן היה "לא ייאמן" וגם מעוות ומסקרן ומעורר חושים - כל עוד מספרים אותו נכון. הרי כל סיפור ואירוע מורכבים מכמה זוויות ראייה, וגם לסיפור על אמנדה נוקס היו כמה צדדים.

הסיפור על "פוקסי נוקסי" סחרר את העולם לפני כמעט שני עשורים, בגלל חוסר הוודאות לגבי מי היא. מצד אחד, הציגו אותה בפנינו בתור רוצחת סקסית ומניפולטיבית עם פני מלאך ותאווה למין, שהורשעה ברצח סטודנטית בריטית שחלקה איתה דירה באיטליה.

גרייס ואן פאטן ב"הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס", צילום: באדיבות דיסני + ישראל

"אישה־שטן" כינתה אותה התביעה במשפט, והצהובונים חגגו לה על הגב. מאידך, היתה גם גרסה אחרת, שהוכחה כנכונה רק לאחר שנוקס ריצתה ארבע שנים בכלא. בסוף התברר כי נוקס לא היתה מעורבת ברצח, והיתה סתם צעירה נאיבית שעברה רצח אופי במדינה זרה.

מובן שהסיפור הזה יישמע אחרת לגמרי אם נספר אותו מזווית הראייה של נוקס. וזה בעצם מה שהסדרה החדשה עושה. מההתחלה היא צובעת את הדמות הראשית בתור הקורבן האולטימטיבי. וסצנה אחר סצנה, לאורך הפרק הראשון, היא מקפידה לטהר את נוקס מכל חשד. בו בזמן, מעצבים היוצרים את דמות התובע במשפט בתור נבל שנחוש להרוס את חייה על סמך תחושות בטן שגויות.

הניגודיות שהפכה את הסיפור לסנסציוני - הרוצחת הסקסית בהיסטוריה או סתם צעירה חסרת מזל - כמעט לא מורגשת בעיבוד הטלוויזיוני. אולי כי המטרה הסמויה של הפרויקט היא לא לייצר דרמת מתח נוטפת הורמונים על תעלומת רצח, אלא לנקות אחת ולתמיד את שמה של אמנדה נוקס.

"הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס", צילום: יחצ

לא תופתעו כשאספר כי נוקס היא אחת ממפיקות הסדרה, שנוצרה לפי ספר הזיכרונות שכתבה. מפיקה שותפה אחרת היא מוניקה לוינסקי, שבעצמה יזמה סדרה עלילתית שהציגה מזווית ראייתה שלה את הסיפור האישי על הרומן ההוא עם הנשיא ביל קלינטון.

טלוויזיה נועדה לבידור, אך היא גם מסוגלת להשפיע על הזיכרון הקולקטיבי. לכן, יותר ויותר יוצרים ומפיקים משתמשים בה כדי לשנות נרטיבים ולהטמיע דעות ומוסכמות מעודכנות, וגם לשנות מחשבות ותפיסות שהתקבעו בחברה לגבי דמויות ואירועים.

מוניקה לווינסקי (משמאל) ואמנדה נוקס, צילום: Reuters

דיוויד בקהאם הפיק סדרה על עצמו, גם מייקל ג'ורדן, גם מייגן מרקל. גם ערן זהבי היה מעורב בדוקו שעשו עליו. אנחנו, כצופים, מוכרחים לבחון לעומק את רשימת הקרדיטים כדי להבין את המניעים הנסתרים של התכנים שאנחנו צורכים. לפעמים הפער שבין אובייקטיבי לבין מניפולטיבי הוא כל ההבדל.

הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס | דיסני+

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר