האם אלי אוחנה זקוק לריאליטי, או שעולם הריאליטי זקוק לאלי אוחנה?

חמש הערות על שידורי הערב בטלוויזיה | כל הערוצים

אלי אוחנה הוא השם הכי גדול והכי מכובד שנבחר להשתתף ב"המטבח המנצח VIP", שהשיקה אתמול עונת בישולים חדשה. אוחנה בריאליטי זה דבר חדש. ראינו אותו במגרשים, נתקלנו בו בפאנלים אקטואליים בערוץ 15, אולם וידויים אישיים, דמעות, עקיצות ואכילה מול המצלמות? זה לא האלי שהכרנו. חוץ מזה, בפעם הקודמת שהוא התמסחר ועשה פרסומת לשמפו - זכרו לו את הקשקשים גם 30 שנה לאחר מכן.

האמת, "המטבח המנצח" הוא מקום טוב להתחיל בו. זה כמו מבחן קבלה לתאגיד של קשת, ואם צלחת אותו בחיבה - וולקאם למיינסטרים של המדינה. ואוחנה? הוא תמיד היה המיינסטרים. עוד לפני שהיה ערוץ 12 אוחנה כבר היה מיינסטרים.

בצילומי הפרקים סיפר אוחנה כי ב־60 שנותיו מעולם לא חש חשוף כמו בריאליטי הזה. אחר כך, בוויכוח פוליטי עם אורנה בנאי, הוא מיהר לגונן על מי שמתקרנף למען פרנסה. האם אוחנה צריך את הריאליטי, או שהריאליטי צריך את אוחנה?

החברה האנושית עוד לא הסכימה על הדילמה - האם אפשר לצחוק על הכל? בתוכנית "טאבו", ששבה אתמול לעונה שלישית בכאן 11, בודק חנוך דאום על מה מותר לצחוק, איך ומתי. הוא לא עושה ניסוי חברתי, אלא פשוט משתמש בפרות הקדושות ובטבואים כדי לפרק אותם ולמצוא בהם את המקומות שניתן לתבל בהומור.

בפרק הפתיחה ליווה ארבע עובדות בזנות לשעבר, שהשתקמו ונחשפו. אפשר להיות בוטים ולומר שהוא השתמש בהן כמקפצה לפאנצ'ים, אבל הדרך שבה עשה זאת ראויה להערכה. במשך שעה הצליח דאום לאזן את היחס בין ההומור לבין עיסוק מעמיק, מכיל ונוטף רגשות בגיבורי הפרק ובנושא הכבד. בעצם, אין דבר כזה "נושא שאסור לצחוק עליו" כל עוד עושים זאת נכון.

גם אתמול בזבזו הערוצים יותר זמן על דיונים בסוגיית "האם תפקידנו לשדר את המשבר ההומניטרי בעזה" מאשר השקיעו בשידור של כתבות שישקפו מציאות בדיוק כפי שהיא - ללא פילטרים, ספינים, פרשנויות ומניפולציות. חבל שכבר לא משדרים "סתם חדשות".

משפחתו של חן קראוניק (מי? נו, האקס של מאי. אהה) התלוננה כי לא מראים את הבחור בפרקי "האח הגדול" בערוץ 13 מכיוון שהתנהגותו "מכבדת וטובה". ואני אוסיף, במילים פחות מכובסות: סתם דייר משעמם שנחמד לכולם תמיד ייחתך ראשון בחדר העריכה.

זה הדיסוננס המטומטם של הריאליטי. כדי לנצח צריך להוכיח שאתה "ראוי" לאהבת הקהל. אבל כולם יודעים שדמויות הריאליטי הכי מדוברות הן אלו שמעורבות בוויכוחים, בצעקות, בקללות, בטינופים ובבריונות. כאילו יש שני מסלולים בלבד: לריב או לנהל רומן. מי שלא מתעמת ולא מתאהב, פשוט מתנדף ברוח ונקבר בתהומות הנשייה של הריאליטי.

"מה דעתך על כך שבמהדורה המרכזית של חדשות 12 הקרינו אמש כתבה דיסטופית שחזתה כי ה־AI יגנוב לבני האדם את כל העבודות?" - שאלתי את העוזר האישי שלי, זאת אומרת את אפליקציית הבינה המלאכותית שהתקנתי במחשב. הוא חשב לרגע והשיב: "זה חלק מהמגמה הכללית של התקשורת הישראלית להפחיד במקום להסביר - האם תרצה שאני אנסח עבורך טור ביקורת שתוקף את התופעה?".