רק עוד יום: טירוף האירועים בלבל את כולנו, והחטופים נותרו מאחור

זה בכלל היה אמור להיות היום של ירדן ביבס. לראשונה מאז שוחרר משבי חמאס, הגיבור הטרגי של המלחמה הארורה הזו יצא לאור וסיפר מול המצלמות איך רצחו לו את האישה והילדים, וכמה חשוב לקדם מייד עסקה שתשיב את כל חטופינו הביתה לפני שיהיה מאוחר מדי.

בזכות היותו החטוף המפורסם בעולם, ביבס יכול היה להשמיע קול חזק ולהתראיין באחת התוכניות המפורסמות והמשפיעות ביותר - "60 דקות", ששודרה בלילה ברשת CBS האמריקנית וזמינה לצפייה בארץ דרך סלקום TV או יוטיוב. מסריו היו כואבים וחדים, ולא סתם נאמרו באנגלית. ביבס כיוון את דבריו לנשיא ארה"ב והסביר כי רק טראמפ - אם ירצה בכך - מסוגל לכפות על הממשל הישראלי ללכת לעסקה.

ביבס, ובעצם כל אזרחי המדינה, צריכים לקוות שהירייה הזו באפלה תצליח לפגוע; כי אתמול היה אמור להיות היום של ירדן ביבס, אבל במדינת ישראל המוטרפת העדות העצובה שהשמיע החזיקה בראש הכותרות בערך שעתיים וחצי - משעה 4:30 בלילה ועד 7 בבוקר, ואחר־כך כבר נבלעה לתוך קקופוניה של כותרות.

"זה היה יום שבו אם מצמצתם - פספסתם כותרת", פתחה יונית לוי את מהדורת הערב, שסיכמה לצופים רצף אירועים אינטנסיבי שהתרחש לאורך כמה שעות צפופות (מינוי ראש שב"כ, מעצר יועציו הקרובים של רה"מ, עדות נתניהו במשפטו, סיכול מינוי הראש החדש, עדות נתניהו בפני חוקרי קטארגייט).

"קטארגייט", כך לכאורה קוראים לפרשייה החדשה. נדמה כי בשלב הנוכחי - כשצו איסור פרסום מרחף מעל החקירות, ונרטיבים לא מבוססים עפים לחלל האוויר בלי סינון - מה שנותר לאנשי הטלוויזיה זה רק להפציץ אותנו בדימויים ובהשערות. "זה פולישוק בקודש הקודשים", קבע ברק סרי בחדשות 12, לדוגמה.

אבל איך אפשר לגבש דעה מוצקה כשהמידע שאנחנו מקבלים דרך המסך כל כך מבולבל ומפוצל, ובעצם בנוי על חלקיקי אינפורמציה ומגוון ספקולציות מוטות? אפילו על שם הפרשה לא הושגה הסכמה. אם בערוצים מסוימים כינו אותה "קטארגייט", הרי שבערוץ 14 וגם ב־i24NEWS הציעו לאורך שידורי אתמול שלל שמות אלטרנטיביים כמו "רונן־גייט", "קטאר־פייק", "הפיכה משטרית" או "התוכנית הגדולה של הדיפ־סטייט".

בערב, בצאתו מהעדות אצל חוקרי קטארגייט, שחרר נתניהו סרטון תגובה ראשון ליום המסחרר שעבר על כוחותינו. "הם מחזיקים את פלדשטיין ואוריך כבני ערובה, ממררים את חייהם", אמר.

באותה שעה ממש גורם אלמוני הדליף לכלי התקשורת פירוט של ההצעה הישראלית שהועברה אל המתווכות במו"מ מול חמאס. שוב המדינה לא דורשת את שחרור כולם עכשיו, אלא מוכנה לדון על החזרת 11 חטופים חיים בלבד תמורת המשך הדשדוש הצבאי בשטח.

לא צריך להיות גורם מעורה בפרטים, אלא מספיק להיות אדם שחי כאן בשנתיים האחרונות, כדי להבין שגם ההצעה החדשה מחזיקה טוב יותר בתור ספין שנועד לשנות את הכותרות או למשוך זמן על כלום.

זה יום שהתחיל עם ירדן ביבס, אבל נגמר מבלי שהתקדמנו במאום להחזרתם של עשרות הישראלים שממררים את חייהם בעזה ומחזיקים אותם כבר שנה וחצי כבני ערובה.