בין גולדקנופף לגולן אזולאי: "שבאבניקים" מתארת תהום שהיתה באמת

שבאבניקים (פרק 3, עונה 3) | HOT ו־NEXT TV

מפעם לפעם, המציאות מתנהגת כאילו היא דרמה קומית. שר אחד - לא חשוב מאיזו מפלגה, אבל קל לנחש - העביר יום שלם בניסוח התנצלות מתרפסת אחרי שחשף בגאווה כיצד לקח דיור מחילונים והעביר לחרדים. בערב הלך השר לרקוד בחתונה, כמנהג העדה. הוא בירך את החתן, טעם את הדג, ולקינוח עלה לפזז ברחבת הריקודים.

היה זה טיימינג קומי של ממש, כשבאולם החלו אז לנגן את להיט החצר: "בשלטון הכופרים אין אנחנו מאמינים, בחוקותיהם אין אנו מתחשבים, ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים". אותו השר עם הטיימינג הקומי ידוע כחבר פעיל ב"שלטון הכופרים", גביר שמנסח חוקים ושולח את חיילינו למות במלחמה - אבל זה לא עצר אותו מלהמשיך לרקוד. זו מצווה לשמח חתן־כלה ולבאס משפחה שכולה.

עד הלילה נאלץ השר לפרסם שתי התנצלויות נוספות, כדי להרגיע בייס שבכלל לא שלו. היתה זו עוד שריפה מקומית, שמקורה בפערי המנהגים, התרבויות והזכויות של השבטים השונים שמרכיבים את פסיפס החברה הישראלית. ושוב, צד אחד לא מסוגל להבין מה חושב, עושה או מרגיש הצד השני. הקיטוב הקיצוני בעם וחוסר ההבנה הבסיסי של האחר פערו תהום אינסופית בין מגזרים - ולכו תדביקו את זה מחדש.

הסדרה "שבאבניקים", ששבה בשבוע שעבר לעונה שלישית ב־HOT, רוכבת בעדינות ובקריצה על הפערים. כוכביה הם בני ישיבה שחיים על חשבון המדינה, שמנסים לעקוץ את הממסד הרבני, שפוזלים אל החופש אך משתדלים להישאר בתלם. בפרק 3 ששודר אמש, אבינועם (דניאל גד) התלווה לאביו, הרב לסרי (גולן אזולאי), שמכהן כחבר כנסת מטעם ש"ס, ביום עבודה במשכן הכנסת. בהיסח הדעת, שניהם נכנסו בשגגה לחדר הלא נכון, ובמקום דיון שגרתי בוועדה כלשהי - הצטרפו לכינוס של שדולה המקדמת זכויות להט"בים.

התמיכה הלא צפויה מהחרדי, שבסך הכל התבלבל בחדר ופתאום נאלץ לבחור צד בוויכוח ערכי עתיק יומין (שבנוי אף הוא מפערי תרבויות ואמונות), מייצרת את המשך ההתרחשויות בפרק. אחר כך צפה שם התלבטות כנה: האם על הרב המורד להקצין את דעותיו כדי לחזור לחיק השמרנים, או אולי לערער מוסכמות, להביע תמיכה פומבית בלהט"בים ולעצבן את שולחיו לכנסת - או שהפתרון הנכון הוא בכלל לשתוק ולהיעלם ולתת לסערה לחלוף בשקיעה?

החיים הם לא דרמה קומית. הריקוד של השר יצחק גולדקנופף לא דומה לבלבול תמים בין חדרי ועדות. מילות השיר המתריסות הפכו ללהיט חתונות במגזר רק כי הן מסמלות את אותם פערי תרבויות. פערים בין ישראלים בעלי אמונות מנוגדות, שלא מוכנים להתפשר בקו המשווה ומעדיפים לתקוע אצבע לכל מי שלא משלהם.

לא אעשה ספוילר איך נגמר הפרק של "שבאבניקים", אבל אין טעם לקחת דוגמה מהפתרון התסריטאי שנבחר. הבעיות הקריטיות של החברה הישראלית הן כבר לא חומר של דרמה קומית, אלא של סרטי דוקו היסטוריים על מדינות שהיו פעם והתפוררו מבפנים.