האמת המטרידה מאחורי הסדרה המדוברת ביותר של נטפליקס כרגע

בשנים האחרונות הטלוויזיה משמשת יותר ויותר כמראה המשקפת את הסוגיות הבוערות בחברה ודוחקת את הצופים להתמודד עםמציאות לא נוחה. המיני סדרה הבריטית החדשה של נטפליקס"התבגרות", שמככבת כרגע במקום הראשון היוקרתי במצעד הסדרות הנצפות של פלטפורמת הסטרימינג, ממחישה את המגמה הזו על ידי התעמקות בפינות האפלות ולעיתים קרובות המוזנחות של תרבות הנוער, כשהיא עושה שימוש בנרטיב חסר רחמים וטכניקות סיפור חדשניות המאלצות את הצופים במכוון להתמודד עם המורכבויות של גיל ההתבגרות המודרני.

"התבגרות", בבימויו של פיליפ ברנטיני, נוצרה על ידי ג'ק ת'ורן וסטיבן גראהם שגם מגלם בה תפקיד עוצמתי ראשי כאדי מילר, אביו של ג'יימי בן ה-13 (בגילומו של השחקן אוון קופר) שנעצר באשמת הרצח האכזרי של קייטי לנארד, חברתו לכיתה. המיני סדרה, הכוללת ארבעה פרקים המצולמים בשוט אחד, מפרקת בקפידה את האירועים שהובילו לתקרית הטרגית הזו ומציעה חקירה מעמיקה של הגורמים שיכולים להוביל צעיר למעשה כה אלים.

על רקע עיירה בריטית רגילה לכאורה, העלילה בוחנת בין היתר את ההשפעות החודרות של גבריות רעילה, את חדירתה המסוכנת של תרבות ה"אינסלים" (גברים צעירים החיים בתסכול מיני וחשים ניכור כלפי נשים), ואת כוח הרדיקליזציה של האינטרנט. כל האלמנטים הללו משתלבים ליצירת דיוקן מצמרר של דור שנמצא בסכנה.

האם "התבגרות" מבוססת על סיפור אמיתי?

מאז עלייתה לשידור ב-13 במרץ, הצופים תוהים האם היא לחלוטין פרי הדמיון או מבוססת על סיפור אמיתי, כשהתגובות עד כה היו חיוביות ומפרגנות כמעט באופן מוחלט. הגרדיאן הבריטי תיאר אותה כ"מדויקת בצורה מצמררת" והדגיש את הפוטנציאל שלה "להציל חיים" בכך שהיא מעוררת שיח חיוני על אלימות נוער והגורמים המזינים אותה, כשבאופן דומה האתר The week כינה אותה "הסדרה המרשימה ביותר של נטפליקס כרגע", תוך שהוא מדגיש את חשיבותה כ"סיפור אזהרה שחובה לראות".

הסיפור הנפרש בפני הצופים אינו מבוסס על מקרה אמיתי, אך כן נוצר בהשראת מגפת האלימות בסכינים בקרב צעירים בבריטניה. "נתבקשנו ליצור יצירה בצילום רציף שתהיה סדרה, אז חיפשנו רעיונות במה היא תעסוק וקראתי כתבה בעיתון על ילד צעיר שדקר ילדה צעירה", סיפר גרהאם במסיבת עיתונאים בה לקח חלק לאחרונה. "זה גרם לי להרגיש צמרמורת, ואז שלושה או ארבעה חודשים לאחר מכן הייתה כתבה בחדשות על ילד צעיר אחר שדקר ילדה צעירה".

"בבריטניה יש בעיה אמיתית של פשיעה עם סכינים", הוסיף ברנטיני, "במיוחד בקרב הדור הצעיר. היו סדרת מקרים של ילדים צעירים שרצחו ילדות צעירות עם סכינים וזה היה מזעזע. זה היה ה'זרע' שרצינו לחקור, לשלוח מסר ואולי להצית שיחה בנושא".

בראיון לאתר ההוליווד ריפורטר, גרהאם הסביר כי שם הסדרה הנבחר "התבגרות" נועד להדגיש כמה צעירים תוקפים בפשעי סכינים. "המקרים שהכי בלטו היו כשנערים צעירים, והם באמת ילדים, לא גברים, המוח שלהם עדיין לא התפתח לגמרי ולכן השם, רצחו ילדות צעירות", אמר.

ת'ורן הוסיף ושיתף כי הוא וגרהאם קבעו כלל לא להאשים את ההורים בסדרה. "אני לא רוצה להפוך את זה לפשוט ולזרוק את האשמה על ההורים. אני רוצה ליצור פורטרט מורכב".

"אני רוצה שהצופים יצאו למסע חווייתי שמתרחש בזמן אמת, בדיוק כפי שהוא מתרחש עבור השחקנים בזמן אמת", הסביר ברנטיני. "הצילום הרציף יוצר מתח וכופה על הצופים נקודת מבט שבה אי אפשר להסיט את המבט, גם אם זה גורם לתחושת אי נוחות".