חיפשו מלוכה ומצאו אתונות: "בית דוד" היא סדרה מושפעת

הטלוויזיה מחפשת סיפורים כל הזמן. היא מאתרת אותם בעמודי החדשות, בחוברות קומיקס, ברומנים ספרותיים או במעמקי ההיסטוריה. התנ"ך, כידוע, מאגד בתוכו מאגר עצום של סיפורים; חלקם בדיוניים, מרביתם מופרזים, וכולם סופרו מדור לדור כמו היו סדרה בהמשכים עוד לפני שהמציאו את החשמל או את הריאליטי. אף על פי כן, לראות סיפורי תנ״ך בטלוויזיה זה לא כזה נפוץ.

דרמה חדשה, ששלושת פרקיה הראשונים עלו בסוף השבוע באמזון פריים, חוזרת איזה 3,000 שנה אחורה לתקופת המלכים של בני ישראל. "בית דוד" ("House of David"), בכיכובם של איילת זורר בתפקיד אחינועם, עלי סלימאן (שאול המלך), יהלי מרגלית טופול ועוד כמה שחקנים ישראלים ואמריקנים, מגוללת את עלייתו לגדולה של דוד המלך. איך קלע לגוליית בול בפוני, איך הרג אריה, איך כבש את לב העם ואיך פילס דרכו אל הכס.

הימים הם ימי המקרא - אבל האווירה לקוחה היישר מממלכת ווסטרוז. פרקי הסדרה מבליטים מאבקי ירושה, לצד מסיבות חשק ויין, מכשפים, בעלי אוב ומפלצות מעמלק, קרבות דם ואש, חרבות, אבנים ועריפות ראשים. כאילו היוצרים האמריקנים שעומדים מאחורי הפרויקט, שמתמחים בהפקות נוצריות, לקחו את "משחקי הכס", ערבבו עם התנ"ך, צבעו בגוונים דתיים ובמוטיבים של פנטזיה, אקשן, היסטוריה ודרמה - וככה נולדה ההזיה שנקראת "בית דוד". סדרה מושפעת, שנראית יותר כמו חלום במוחו של נער שנרדם בשיעור תנ"ך כי הוא עשה כל הלילה בינג' "משחקי הכס".

ועוד משהו, לגבי איילת זורר. כאן היא בעיקר לוחשת דיאלוגים ברהיטות ומפזרת גלאם בלוקיישנים אפרוריים. אגב, מהיום נראה אותה גם בסדרת גיבורי־העל של דיסני+ "דרדוויל". בשתי הסדרות היא משחקת את אשת הנבל. איילת ממקבלת.