ואלרי חמאתי על "תחריר": "סדרה חשובה דווקא אחרי 7 באוקטובר"

שבועיים אחרי שהגיעה למקום השני בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון", ואלרי חמאתי מסתערת על היעד הבא - "תחריר", דרמת המתח החדשה של yes שעלתה השבוע.

את הסדרה (ימי שלישי ב־yes וב־+STING) יצרו שלמה משיח, אריאל בנבג'י ואסתר נמדר־תמאם, בהשראת אירועים אמיתיים שהתרחשו בשגרירות ישראל במצרים. היא מחזירה אותנו אל 2011, תקופת "האביב הערבי", כשאירוע ביטחוני על גבול ישראל־מצרים מוביל המון זועם להפגין מול שגרירות ישראל. לצידה של חמאתי משחקים שון סופטי, מאור שוויצר, יעל אלקנה, יואל רוזנקיאר, אסי ישראלוף, רן קפלן, הישאם סולימאן ועוד.

"זו הפעם הראשונה שאני משחקת בסדרה שהיא לא לנוער", מספרת חמאתי, שמגלמת את נורה, צעירה מצרית אקטיביסטית ליברלית, דמות שונה בנוף המקומי. "נורה היא סטודנטית לאמנות שמגיעה מבית אמיד יחסית, שונה מהאזרחים המצרים הממוצעים, הרבה יותר ליברלית ופתוחה, שמנהלת זוגיות עם אחד הסטודנטים האחרים.

"הדמות שלי עדה לניסיון האונס של הרל"שית של השגריר הישראלי במצרים (יעל אלקנה), ועולה הדילמה מה קודם למה: זכויות נשים - או המאבק של הערבים נגד היהודים, שהציב את שנאת היהודים כערך עליון שם. הדמות שלי היא כמובן בעד זכויות נשים".

נושא זכויות הנשים, ובעיקר הפגיעות המיניות שנשים עברו בזמן המלחמה, קיבל הדהוד עצום אחרי 7 באוקטובר. אני מניחה שהנושא הזה בער גם על הסט.

"זה באמת נושא שדובר בכל העולם, מול השתיקה של ארגוני הנשים בעולם. האומנם אונס זה כלי לגיטימי במלחמה? פגיעות מיניות בנשים הן קו אדום, וצריך לגנות אותן. זה תמיד תופס אותי בבטן, גם לפני 7 באוקטובר - אבל בוודאי אחריו, כשזה הפך לכלי מלחמה וארגוני הנשים לא גינו. זה כבר תפס אותנו במקום אחר, וכשצילמנו את הסצנה לכולם על הסט היה מאוד קשה, גם למי ששיחקו וגם לאנשי ההפקה.

"זה ישר החזיר אותנו לתקופה הזאת, שאנחנו חיים בה. מייד חשבנו על החטופות בשבי, על הבנות בנובה, על כל הנשים בעוטף שנתקלו במחבלים האכזריים ועברו את מה שעברו בגלל היותן נשים".

היית צעירה מאוד בימי "האביב הערבי", התכוננת וקראת על התקופה לקראת הסדרה?

"לפני כל סדרה צריך להתחבר לדמות ולתסריט, להבין אותם באופן הכי עמוק ומדויק ולדעת להנגיש את זה כשחקנית בצורה הכי טובה. אז חקרתי על זה, קראתי, שאלתי שחקנים יותר מבוגרים ממני ואת ההורים שלי. הייתי בת 12, אז אני קצת זוכרת את זה, אבל לא יותר מדי.

"כשחקרתי גיליתי עוד דברים, והזדעזעתי לגלות שדבר כזה קרה - אבל לצערי לא הופתעתי, כי אנחנו חיים בעולם שמידרדר מרגע לרגע. הרגשתי שזו זכות לגלם את התפקיד הזה ולהיות חלק מסדרה כל כך חשובה דווקא אחרי 7 באוקטובר, ולהיות קול בתוך הסדרה שמגנה גזענות, פרעות ואלימות נגד נשים - לא משנה מה הרקע שלהן".

את משחקת מצרייה ומדברת רק בערבית - זה קל או קשה יותר?

"האמת היא שזה קשה יותר. השפה הראשונה שדיברתי בה אי־פעם היתה עברית, אבל שילבנו קצת את הערבית בבית, כמובן. זה די מביך בעיניי, אבל הערבית שלי לא חזקה כמו העברית שלי. בעברית זו לחלוטין רמה אחרת. אבל השחקנים הערבים ששיחקתי לצידם עזרו לי הרבה, וגם למדתי כמו שצריך".

עור של פיל

בואי נדבר על מוזיקה. הספקת להתאושש מגמר "הכוכב"?

"כבר התאוששתי, עיכלתי, אני אחרי. טפו־טפו", היא צוחקת. "למזלי אני בתעשייה הזאת כבר ארבע שנים, וכבר יש לי קריירה פעילה - אז מייד חזרתי למה שעצרתי, ואני ממשיכה לעבוד ולהופיע".

אחד מהאתגרים שלך היה להתמודד עם בליל הטוקבקים המרושעים. הצלחת לפתח עור של פיל?

"עוד לפני שנכנסתי לתעשייה הזאת הייתי ערה לגילויי גזענות כאלה ואחרים, אז פיתחתי עור של פיל עוד קודם, ובתעשייה עצמה הוא נהיה עבה יותר. אבל גם גיליתי משהו שלא ידעתי, וזה שאת לעולם לא יכולה באמת לפתח עור של פיל כשזה נוגע לנושאים שכואבים אצלך מבפנים, שרגישים אצלך בבטן, שהם חלק ממך. ככל שההד והעוצמה גדולים יותר - ובתוכנית הזאת הם היו גדולים - כך זה יותר חודר".

הגעת למקום השני והמכובד, את מרגישה קצת אכזבה?

"זה כמו לקבל 99 במבחן. הייתי נקודה מה־100. זה יותר כואב מלקבל 80, כי 80 זה רחוק אבל אין מה לעשות. לא להגשים את החלום הזה זו תחושת החמצה, אבל להגיע למקום השני פעמיים, בשתי עונות חזקות מאוד עם אנשים מוכשרים וראויים, ולזכות באהבה הקהל - זה לא מובן מאליו".