הכי שקוף שיש: הסיבה שואלרי חמאתי הפייבוריטית של הפקת הכוכב הבא

אין מונח נדוש יותר בריאליטי מאשר "פייבוריט של ההפקה", ויחד עם זה נדמה כי מעולם נטיות של הפקה לא היו כה שקופות כמו בעונה הנוכחית של "הכוכב הבא לאירוויזיון".

שבועיים לפני הגמר, קל לומר כי ואלרי חמאתי מועמדת מובילה מטעם התוכנית לייצג אותנו באירוויזיון. למעשה, חמאתי, המתויגת כ"ערבייה פטריוטית", היא אחת משלושה מתחרים שההפקה מבליטה ככל האפשר את סיפורם האישי, לצד ניצולת הנובה יובל רפאל, ודניאל וייס שאיבד את משפחתו בתופת בבארי.

חמאתי היא אנדרדוג של ממש. פעם הקהל אהב אותה ובעונה השמינית נתן לה מקום שני, אבל היום - אחרי 7 באוקטובר - התמיכה הציבורית לא מובטחת, ולכן בהפקה דוחפים אותה קדימה.

שופטי "הכוכב" לגמרי בעדה. קרן פלס מתפרקת מבכי כשחמאתי שרה, עדן חסון ביקש לשיר איתה דואט בהפתעה, ורן דנקר הבהיר ש"להרבה ישראלים קשה לשמוע ערבית, ולכן זה קירוב לבבות".

וההפקה - היא מספקת לה כמה שיותר גלאם וזרקורים. מזכירים לנו שהיא מוכרחה "תיקון" אחרי המקום השני בפעם שעברה. הביאו חרדי שהתפרסם ב"האח הגדול" כדי שיעיד כיצד תרמה לחיילים ולפצועים. מדי פרק היא מתארת את אהבתה למדינה ומצביעה על צורך להציג בפני העולם דו־קיום, וכשהיא שרה "שמע ישראל אלוהיי" מייד דאגה להזכיר לצופים שהיא נוצרייה ודוגלת בחופש דת.

"אני לא יודעת איך העם יצביע כי יש לך הרבה מורכבויות, אבל כזמרת את בליגה משלך", אמרה לה פלס. ובאמת, יש הבדל עצום בין החיבוק המופרז שמקבלת חמאתי בטלוויזיה לבין כמות התגובות הגזעניות, הקללות והשנאה שהיא חוטפת מהציבור. הדיסוננס הזה מכריח אותה להזיע ממאמץ כדי להתחבב על המיינסטרים הישראלי, שבסוף יצביע על זהות המנצח.

"אם תנצחי, הם (באירופה) לא יידעו איך הם אמורים לשנוא אותך", נאמר לקהל. אז ואלרי תעשה הסברה באירוויזיון, אבל האם זו ההסברה שאנחנו זקוקים לה? האם זה מה שהאירוויזיון צריך? במצב הנוכחי לא ואלרי, לא יובל ולא דניאל יזיזו משהו בדעת הקהל העולמית.

אין מחלוקת על כך שהאירוויזיון, המכנה את עצמו תחרות א־פוליטית, הוא אירוע התרבות הכי פוליטי בעולם. אבל לפני שאנחנו מתאמצים לשכנע אירופאים שהדו־קיום פה נהדר והכל סבבה - כדאי שלפחות לא נשקר לעצמנו.