"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

דוקו מהפנט - אבל אפילו איתי אנגל התעייף מהמלחמה

בניגוד לתוצרים הרגילים של עיתונאים המגיעים לסיורי יחצנות מטעם דובר צה"ל - הכתב של "עובדה" עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב • אי אפשר להמשיך להילחם, להתגונן, לכאוב ולבכות באותה המידה יום אחר יום אחר יום

0השמעה
אפילו לאיתי אנגל קצת נמאס ממלחמות , מתוך קשת 12
אפילו לאיתי אנגל קצת נמאס ממלחמות. צילום: מתוך קשת 12

איתי אנגל יצא לטייל בדרום לבנון, וחזר משם עם סרט מהפנט ששודר אמש. לכל אורכו הוא הזכיר שוב ושוב את הכניסה הקודמת שלו עם לוחמי צה"ל לארץ הארזים.

הדוקו של אנגל באמת היה מיוחד, כי בניגוד לתוצרים הרגילים של עיתונאים המגיעים לסיורי יחצנות מטעם דובר צה"ל בשטחי הלחימה - הכתב של "עובדה" עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. זאת אומרת, להיות עצמאי בשטח, לגעת בסיפורים האישיים ולהעביר מסר שונה.

"נגיע שוב לחולא עוד כמה שנים?", הוא שאל את המח"ט בטון סקפטי מיואש - 18 שנה אחרי שאנגל ביקר לראשונה בעיירת הטרור הלבנונית. כי נדמה שאפילו איתי אנגל מאס כבר במלחמות שחוזרות על עצמן. זה לא מיוחד יותר. בשגרה של מלחמה ללא סוף אי אפשר להמשיך להילחם, להתגונן, לכאוב ולבכות באותה המידה יום אחר יום אחר יום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר