מופע ההיעלמות של בני הקוסם

בני גנץ הוא קוסם, אבל קוסם כזה מהסוג שלא הייתם מזמינים ליום ההולדת שלכם. את הקסמים שלו לא מלמדים באף בית ספר, וזריזות ידיים היא בטח לא מתכונותיו המוצלחות. אמנם יש לו קבוע כמה טריקים בשרוול, אבל כמעט תמיד צפוי מה הוא ישלוף מהכובע. כזה קוסם.

מסיבת העיתונאים שכינס אתמול בערב הקוסם הממלכתי תפסה נפח משמעותי במהדורות של ארבעת הערוצים. היא היתה בדיוק מה שחשבנו שתהיה - התפטרות מנומסת, רגועה, מרומזת ומחושבת. היצמדות עיקשת לנאום כתוב, והסברים מפורטים מדוע ולמה וכיצד. הצהרת ה"אני מאשים" של גנץ בעיקר חידדה מסרים לקראת קמפיין הבחירות שיבוא מתישהו בעתיד, ולכן הורכבה מאוסף אמירות חסרות משמעות. "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי" היא גרסת הקוסם של אותה אמירה חלולה תוצרת ביבי "אנחנו פסע מניצחון מוחלט". אותו כלום - במילים אחרות.

גנץ הוא קוסם מכיוון שהוא שבוי באילוזיה על היותו משפיע. פעמיים הוא נכנס לממשלת נתניהו, ופעמיים נפלט משם עם הזנב בין הרגליים ואחרי דליפת מנדטים חמורה. שנותיו המעטות בפוליטיקה דומות לנסיעה ברכבת הרים. הוא מטפס ל־40 מנדטים, צונח לחד־ספרתי, עולה שוב למעלה ואז יורד מחדש. כתוצאה מכך, ואולי בגלל זה, נדמה שגנץ כל הזמן נסחף לאן שסוחבת אותו הרוח - כי האידיאולוגיה שלו לא מספיק בהירה, אפילו די גמישה, ולרוב נקבעת בהתאם לדעת קהל, לשמרנות ארץ־ישראלית ולסקרי עומק.

לכן בעיניי גנץ הוא קוסם, אבל אחד כזה שגם כשהוא עושה את הבלתי ייאמן ומתפטר מהממשלה - אף אחד לא עוצר את נשימתו. בני, בני, ילד רע? מה פתאום, העיקר שידבר מהר כדי שנוכל לעבור לפרק ההדחה של "רוקדים עם כוכבים". אפילו כשבני הקוסם מבצע קסם היעלמות מסוכן בשידור חי מול כל המדינה - בעצם לא קורה כלום והממשלה לא נופלת. לפחות עד שיבוא מישהו אחר ויתפטר גם כן.

יש קוסמים שלא הייתם מזמינים אפילו ליום ההולדת של הילדים שלכם. אתמול, אגב, גנץ ציין את יום הולדתו ה־65. היה קוסם?