"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

היסטוריה היא נושא בעייתי ללימוד, ו"היה היה" תמיד הצליחה לפצח את העניין

אמש עלתה לשידור בישראל "היה היה - חפצים" • עבור הילדים הישראלים מדובר בצפייה מומלצת • גם ב-2024, היצירה הטלוויזיונית הזאת הצליחה שלא להיכנע לתכתיבי התקופה

, עודכן
0השמעה
היה היה- חפצים. צילום: באדיבות HOT young ו-NEXT TV

היה היה - חפצים, HOT VOD young ו־NEXT TV

אחת השאלות המעניינות בעידן הנוכחי היא הטרמינולוגיה ההיסטורית וכיצד היא מסופרת, וכמובן איך מספרים את הנרטיב ההיסטורי לילדים. בארה"ב כמו בארה"ב, המקרים הלכו לקיצון בדרך לאבדון שבו כל חדוות הילדות נעלמת אל תוך תהום הפוליטיקלי קורקט שמפרקת את האמריקנים מבפנים והופכת את היבשת למקום, אבל לא למדינה. חלילה שנתחפש לאינדיאנים אם אנחנו לא אינדיאנים.

הטרלול הגיע כמובן גם לאירופה, וגם שם סיפורי היסטוריה לילדים הם בגדר מדע בדיוני, שבהם אין אמת אחת וכל משפט שני דורש התנצלות בפני מישהו שאולי ייפגע, נפגע כרגע או נפגע בעבר.

הסדרה "היה היה", שרוב ילדי ישראל גדלו עליה בשנות ה־80, ועל סדרות ההמשך כמו "החיים", היתה בעבר תוכן מצוין לילדים. כזה שלא מעגל פינות, נותן לילדים להבין לבד את משמעות הדברים, ובעיקר לא חושב שאם הילדים יספגו משהו לא מעודן - כל הילדות שלהם תקרוס.

ספק אם אובדן העשתונות ההורי המאפיין גם חלקים בישראל היה מאפשר לסדרות כאלה לראות אור גם כיום, כי הרי הנסיכים והנסיכות שלנו הם פתיתי השלג המיוחדים שלהם ציפה העולם ואסור שייחשפו לתכנים מהסוג הזה.

אבל הנה, אמש עלתה לשידור בישראל "היה היה - חפצים". בכל פרק מציגה הסדרה את ההיסטוריה של שני חפצים, כמו שוקולד או כדורגל, והדמות המוכרת עם השיער והזקן הלבן ממשיכה להוביל את הסדרה כאילו הרגע הסתיימה יצירת המופת "שעת כושר" ואנחנו שתינו שתי כוסות "זיפ" לפני 10 בבוקר, כי מבחינת האימהות שלנו זה היה סבבה בחודשים יולי-אוגוסט. הדיבוב הישראלי יוצא מן הכלל, כמו שתמיד היה, והסדרה עצמה שומרת על כבוד הצופים.

העניין הוא שבכל יצירה היסטורית אפשר תמיד לבלבל במוח על דברים שחסרים, והיום עוברים פחות חלק בגרון. לדוגמה - מי ואיך מייצרים קקאו או האם הכדורגל משעבד ילדים קטנים ברחבי העולם לטובת סוכנים ממולחים. בעידן הפי־סי, הדרישה היא לספר שהשוקולד הזה נוצר בתנאים הוגנים לעובדים בדרום אמריקה ובמרכזה, וכמה בדיוק הם הרוויחו לשעה כשייצרו את השוקולד.

למזלנו "היה היה" היא תוכנית צרפתית. השמרנות האופפת את החברה מתבטאת גם ביצירה הטלוויזיונית הזאת, שלא נכנעת לתכתיבי התקופה. גם אם שוקולד הוא רע לשיניים, הרבה יותר גרוע להרוס לילדים שלכם את הילדות ולהפוך אותם ליצורים מבאסים. הצרפתים יודעים לספר סיפור, יודעים כמובן לייצר אנימציה, ובעיקר מאז ומתמיד מתייחסים לילדים שלהם בצורה אינטליגנטית. בבוא העת הם יגלו ששוקולד ייצרו בעבר בתנאי עבדות לילדים, אבל באופן כללי הם יגלו שהעולם הוא גם ככה מקום בעייתי.

עבור הילדים הישראלים מדובר בצפייה מומלצת, ששיני הזמן לא פגעו בה. היסטוריה היא נושא בעייתי ללימוד, ו"היה היה" תמיד היתה סדרה שהצליחה לפצח את העניין הזה כצפייה משותפת לילדים והורים.

היא הצליחה לעשות זאת גם הפעם, ב־2024. בתנאי, כמובן, שאתם מחזיקים מהילדים שלכם יצורים חכמים ואינטליגנטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר